אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן קג

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן קג

סימן קב

דין דפירות שהתליעו אפי' בתלוש אסור התולע דקי"ל דחוששין שמא פירשו וחזרו:

פסק כתבו בעל ש"ד וז"ל ראב"ן כ' פירות שהתליעו בין בתלוש בין במחובר וכן עדשי' וכן פולין אסור לאוכלן עם התולעים אלא זורקן ואוכל הפירות דכיון דמבעי' לן פי' לאויר העולם מהו ועלתה בתיק"ו וא"כ כולהו אסורים דתיק"ו דאורייתא לחומרא ואית לן למימ' פירשו וחזרו פי' ופליג אסברת ס"ת דאמר שוב אינם חוזרים וכו' וכתב עליו מהרא"י בשערים שלו שתיקן עליו וז"ל תיק"ו דאורייתא לחומרא הכי נהוג ויראה דה"מ בודאי מותלעים אבל נמצא בפולין ועדשים שנעשו הרבה מהן מותלעים לאחר שניתלשו יש לבדוק יפה ולהשליך הנקובי' וליתנ' בתחילת בישולם במי רותחין ודי בכך ובעי' מים רותחין כדי שלא ינקבו בקדרה וכן יש דרך לעשות עם חטי' שהתליעו בתלוש צריכין לבוררן יפה שאין בהם נקבים וטוחנים אותה ואין להחמיר ולחוש שמא בין הברירה והטחינה יצאו ונקבו דבלא זה יש מקילין ואמרי דאין דרך התולעים להיות בטחינה אלא בורחין ורוחשין כולן מניענוע ומקול הריחיים ויוצאי' למעלה מהאפרכס' עכ"ל ובתשו' בספר ת"ה האריך ונר' בעיני דוקא בחטים ובפולין והדומה להן הוא דעבדינן להו בדיקה בברירה אבל בפירות שיש להן גירעיני' לא מועיל זה דאפי' בתלוש חיישינן שמא פי' ע"ג הגרעיני' א"כ לא מהני בדיקה בחוץ ואף רותחין לא מהני ותמיה גדולה בעיני על מה סמכו העולם לעשו' אותו לטווירג"א שקורין בארצינו פאוויד"לא מגודגניות שקורין וויכש"לן או מקערשי"ן שהם קטנים מעט יותר ומבשלי' עד שהם נמוחים מבלי בדיקה מחמת תולעים כאשר כת' הרמב"ם שכל פירות שדרכן להתליע לא יאכל עד שיבדק מתוכו עד שלא יהא מותלע וגם הי"ד כ' עוד להחמיר בשם אביו הרא"ש שאפי' לאחר י"בח צריך בדיקה ולא ראיתי מאן דמחי בהן ונר' ליישב המנהג דמ"ש שצריך בדיק' היינו בדבר ששכיח להתליע וזהו לשון של דרכו כלומר המורגל בכך כמו כל דרכו הנאמר בתלמוד לשונו ר"ל המורגל בכך אבל אותן גודגניו' שלא נראה בהם שום ריעותה שאפי' נמצא אחד בפרי רוב פעמ' להיות הפרי כבר ניקב וניכר אבל בגודגניות בריאים ולחים לא מחזקינן בהם שום ריעותה וה"ט נמי מהני בחטין דלא מצרכינן בדיקה לכתחילה בלא ריעותה ועוד נמי דימצא בהן המועט יהא בטל בס' ולא מיקרי ביטול איסור לכתחילה כיון שספק הוא אם יתערב בהם שום איסור כאשר כ' הת"ח בה' פסח ומהרא"י הביא נמי בפסקיו ואם לאח' בישולם וצמיקה שבוררים מהן הגרעינים ונמצא קצת הרבה מהן נקבי' דהיינו מותלעים יראה דכל י"ש ימשוך ידיו מהם כיון דאותו גודגניות לית בו ס' כנגד התולעת כאשר כ' מהרא"י והבאתיו לעיל ורוב הגאונים כתבו בל' זה פרי קטן שאין בו ס' הפרי נ"נ א"כ משמע דלא כמהר"ם שאמר אין לך פרי כו' א"כ אות' פאווי' דל' הכל אסור ואפי' נמצאו התולעים בגוף הגרעי' מ"מ אסורים חדא שמא במחובר באו ואז אפי' לא פי' אסור או שמא פי' לגג הגרעין וחזרו כיון דאיכא ספיקא דאורייתא וראוי לחוש ואפי' לא נמצאו התולעים בתוכם מ"מ יש לחוש שמא נשארו בנמוח הפרי בתבשיל וראוי לומר זה כיון דמבחוץ היו נראין יפה א"כ לא יצאו לחוץ ונשארי' בפרי לכן ראוי לבדוק הגרעינין ולתנם בכלי גדול מלא מים אם אותן הנקובים שצפי' למעל' יהיו לפי ראות העין יותר מחלק ס' הרבה והרב' א"כ הכל אסור ואם נראה לעינים שכמעט מגיע לחלק ס' אז בטל הוא בס' ואפי' הוא רב יותר קצת מחלק ס' תלינן להיתירא מחמת המים שנתן לתוכו עם הדבש שג"כ מועיל ובטל ומ"מ להורות לאחרים לעניי' שעושין להרויח לחם חקם ראוי לחוס עליהן שלא להחמיר ולהצריך להם בדיקה אם יש ס' כנגד המותלעים אלא לשער בקרוב מאחר שרש"י ור"ת וריב"א פסקו דלית הלכתא כשמואל דאפי' במחובר אינן אסורין א"ל במנוקבים לחוץ והא כיון דמבחוץ מסתמא היו נראי' יפה א"כ אפי' בודאי יש שם תולעים כולם כשרים ועוד שמא כל א' וא' בטל כאשר כ' מהר"ם וכן נמצא בתשו' הרא"ש ז"ל ולא נמצא שום חילוק בין גדול ובין קטן ואומר רבו דעות המותרים אע"ג דלא כהלכתא מ"מ כדי הם לסמוך עליהם בזה שלא לצמצם בשיעור בפרט בשעת הדחק אבל אם בא לפנינו הגרעין שנראה ריעותא בהן בהרבה מהן ורחוק משיעור ס' קשה להתירם אפי' בהפסד מרובה כי ג"כ יכולי' למוכרן במעט מעט לגוים ע"כ התשו' אשר כת' בימי חורפי ודין קמח שהתליע נכתוב ב"ה לקמן בס"פ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה