ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן פט
דין אם נמצאו ג' כליות כשר ואם יש ג' ויש לקותא באחת ג"כ כשר ובעוף אין טריפות בכליות כלל:
כתב הרי"ף והרא"ש אחריו והיכא דמשתכחין תלת כולייתא כשרה דאמרינן כל יתר כנטול ותנ"ה ואת שתי הכליות ולא בעלת כוליא אחת ולא בעלת ג' ומדפסל רחמנא לגבוה מכלל דלהדיוט שרי ונרא' בעיני שאפי' יש ג' כוליות ויש לקותא בחדא דלא מיטרפא בהאי כוליא היתירה ולא אמרי' מאחר שניטול כשרה ואפ"ה בלקותא מטרפין אפי' באחת משום דכאי' לה טפי מאילו ניטלה הנה כי ז"א שהרי אות' הכולי' הג' אינו ראוי להיות כלל וחשבי' כחתיכות ואדרבא היא חסרון לגבי בהמ' שהרי פסולה לגבוה שלא נטרף בחסרון דידה ולא דמי ליתרת בריאה שיש בה כל דיני דריאה וכן עינוניתא דווררא היינו משום שהוא מחוברת לריאה ודיני כרואה מה שאין בכוניות ודוקא שכולן עומדי' בדרא חדא אבל אם הג' אינה עומד' בדר' ויש לקותא או שאר חיסרון באותן שנ' העומדות בדרא טריפה ואמרי' הג' הוא כחתיכת בשר בעלמ' וא"כ הוי לקותא בא' וכל הטריפו' האילו אין חילוק בין בהמה לחיה וגסה ודקה חוץ מבעוף וכ"פ הרמב"ם וכת' הרשב"א יש מגדולי המורים שהורו שאין טרפות בכליות של עוף אף שיש לדון ולאסור כבר הורה הזקן ע"כ וכן בטור ואף שבדיני הטחול כ' לא משגחינן בהוראת הזקן להתירו מ"מ כליות שאני שאף מהר"י מ' פסק להקל מטעמא אחרינא שאינה בכחול כאשר כ' האגור בשמו ופי' הטעם לפי שכליות העוף הם סגורים בעצ' ואין מגיע שם בני מעיי' ואין שום טרפות נוהג בהן ולכן אין להחמיר בו יותר מאילו ניטל ונחת' ע"כ דין דניטלה האם וניטלה השלחופית כתבתי בסי' מ"א: