אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן פח

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן פח

סימן פז

דין כוליא שהקטינה מחמת חולי בבהמה דקה כפול טריפה יתר מכפול כשרה ובגסה כענבה בינונית טרפה יתר מכאן כשרה ואם קטנה בתולדתה כשרה ואם הקרום שלה כווץ בידוע שמחמת חולי הקטינה טריפה ואם אינו כווץ אלא שהוא כמידת כולי' כשרה:

מסקינן כוליא שהקטינה בדקה עד כפול בגסה עד כענבה בינונית וכ' הרא"ש ואיסורה דאורייתא הוא עד ועד בכלל וכפול וכענבה טריפה ולשון שהקטינה משמע שהיתה גדולה והקטינה וניכר החיסרון במקומה אבל קטנה בתולדות' כשרה ודבריו הן דברי הרשב"א שכ"כ בשם הרמב"ן ולאפוקי מה"ג שכת' להקל ומ"ש קטנה בתולדות' כשרה כ"כ הרשב"א וכ"כ הר"ן בשם הראב"ד וכתב הטור מראיתה מוכח' עליה גם זו מדברי הרשב"א הוא והר"ן כ' בביאור וז"ל והיכי ידעין אי הוה מחמת חולי או לא כי חזינן שהקרו' שלה כווץ בידוע שמחמ' חולי הוא בא ואם אינו כוון אלא שהוא עשוי כמדת כוליא מוכחת מילתא שתחלת ברייתא היתה כך וכשרה והכל בו כ' לעי' דעת הראב"ד הכשיר קטנה בתולדות' ופוסל שהקטינה מחמת חולי הוצרכנו לומר ניטלו הכליות דכשרה ר"ל שנבראת כך חסרת הכליות שאם ניטלה ע"י חולי כיון שהקטינה לפחות מכשיעור כבר נאסרה ואיך תחזור להכשירה כשגמרו לכלות ולהמק ולפי זה צריך לבדו' מקומן ולבדוק אם הכיס שלהן מלא חלב ואין שם כי אם החוטי' בלבד אז ניכר שזה תחלת ברייתא וכשרה ואם נמצא שם חלל ומקו' רק ניכר שהיה לה כליות אלא שנימוסו וטריפה ע"כ וה"ה חסירה באחת שצריך לבדוק לפי דבריו דהא הקטינה דקאמר אפי' באח' משמע ועוד מ"ש מלקותא דאמרינן לעיל אפי' בא' וה"ה הכא ול"נ דהא ניטל קתני במתני' דכשרה וכל ניטל דוקא מעש' ב"א או ע"י חולי הוא כאשר כ' הרמב"ם להדיא כל אבר שנ' בו ניטל טריפה אינה נאסרה אלא ע"י שנחתך אבל אם נבראת חסרת אבר אינה טריפה וא"כ מ"ש לעניין כשרות א"ו שניטל כשרה אפי' ע"י אדם או ע"י חולי הוא חוץ מלקותא ואפי' מאן דפליג על סברת הרמב"ם וחולק על כללו מ"מ א"א שיפרש ניטל דקאמר דוקא נבראת חסירה ולא ע"י חולי ומה שמתמה איך תחזור להכשירה למה לא תחזור מעצמה מאחר שאינה בידי אד' כמו שמכשירין דאינקבה וסביך בבשר אף שקודם סיבי' היתה טריפ' ודוקא בידי אדם אינה חוזר להכשירה כמ"ש לקמן בפ' ב"המ גבי צומת הגידין והא דאמרינן בדקה עד כפול בגסה עד כענבה כ' מהר"י קאר"ו בשם מהר"י חביב כענבה בינוני שמעתי אומרים כי כולית בהמ' גסה עשייה חתיכות חתיכות נפרדות קצת זו מזו ואחת מהן נקראת ענבה הכורני כי ראיתי בפי' חולין לתר"י מפ' ענבה פייגו"ן בלע"ז והם עגולים קצת וארוכים ודומים לצורת כוליא ולפ"ז ראיתי שנ' שענבה היתה גדולה בזמנם יותר מפיל שאין זה כן עתה ויש קצת ראייה לפ' זה מ"ש בדין הטחול וטחול של עוף עגול כענבה ע"כ והנה בודאי ענב' הוא כפשוטו כדעת רוב המחברים שכתבו סתמא ולא פי' בו כלו' ואין זו תימא שפירש של שבע' מינים שנשתבח' בהם א"י שהיו משוכי' בגדלת' לפי הטבע של עתה שהרי קבלה בידינו מבעלי התו' שזית הוא שיעור חצי ביצה תרנגולת אע"פ שאין עתה בנמצא שיהא זית דומה לחצי ביצה כלל וכלל לא אלא שנשתנו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה