אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן סה

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן סה

סימן סד

דין אם עמדה תוך מע"ל מהני בדיקה אבל בלא בדיקה אסור ועמדה היינו שעמדה מעצמה אבל העמידוה אחרים אפילו בדיקה לא מהני והיכא דלא עמד' ולא שהתה אפי' בדיק' לא מהני ואם עקר' רגלה להלוך לא בעי' לבדוק אם יכולה להלוך אם לאו אבל אם אנו רואין לעין שאפ"ה אין יכולה להלוך לא מתכשרה בלא בדיקה והיכא שהלכה ממש ד' אמות אע"פ שאנו רואים שאינה יכולה להלוך לא בעי בדיקה ואין לה אלא דין מסוכנת וכ"ז להלכה ולא למעשה:

אמר רב יהוד' אמר רב עמדה א"צ מע"ל אבל בדיקה ודאי בעי' וכ' התו' והרא"ש אחריהם אבל לא עמדה בעינן מע"ל וגם בדיקה כדאמרינן לקמן דרסה וטרפת בכותל או שרצתה בהמה צריכה מע"ל ואמרי עלה בגמרא אחד זו ואח' זו צריכה בדיקה ובתוך מע"ל אם לא עמדה אפי' בדיקה לא מהני הלכה א"צ בדיקה ר"ח בר אשי אמר אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה אמר ר"ה בר יהודא וכו' פשטה ידה לעמו' אע"פ שלא עמדה עקרה רגליה להלוך אע"פ שלא הלכה רב חסדא אמר ננערה לעמוד אע"פ שלא עמדה וכתב הרא"ש הרי"ף לא הביא אלא דברי ר"י וב"הל וב"הע פסק כר"ה ב"י דפשטה ידה ועקר' רגליה מועיל וכן משמעו שבאו לפרש דברי ר"י ולא לחלוק ומ"ש בספרים והיכא דנפלה ועמדה ולא הלכה צריכה בדיקה הלכה אפי' בדיקה לא בעי הוא מלשון הפוסקים ואינו מלשון הגמרא ומ"שפ הרי"ף ז"ל כר"י ולא פסק לחומרא כר"ח בר אשי דהא תרווייהו משמיה דרב קאמרי משום דבזבחים דף ע"ד קאמר קסבר ר"ל עמדה צריכה מע"ל הלכה צריכה בדיקה ור' ינאי ור"י כר"ל לא אמרי קסברי עמדה א"צ מע"ל הלכה א"צ בדיקה ר' ינאי ור"י רבים נינהו והלכתא כוותייהו ועוד דר' ינאי ר' של ר"י הוה ואפי' לגבי ר"י הלכתא כוותיה וכ"ש לגבי ר"ל ע"כ משמע מדבריו דאין הלכה כרב חסדא דאמר ננערה לעמוד כו' לאפוקי מדעת הסמ"ק שפסק כר"ח ול"נ דבשלמא ר"ה בר יהודא משמיה דרב אמרה כמו ר"י א"כ באו לפר' דבריו אבל רב חיסד' משמיה דנפשיה (אמרה) ואין הלכה כמותו לגבי הני דאמרי משמי' דרב והא דעמדה א"צ מע"ל פי' הר"ן דוקא עמדה מעצמה אבל העמידוה אחרי' לא ור"י כ' עמדה ושהה מע"ל אפי' בדיקה לא בעי כמו הלכה ופשרה כזו לא ידעינן מאין לו להקל בטריפות באיסורי דאורייתא ומן הסמ"ק אין ראייה שכתב שהתה מע"ל או עמדה צריכה בדיקה דמשמע הא תרווייהו לא בעי בדיקה אין זו ראייה דהא גופא קמ"ל דלכל חד' וחדא מהני בדיקה לאפוקי לא שהתה ולא עמדה אפי' בדיקה לא מהני והא דנקט לישנא דבעינן בדיקה ולא קאמר מהני בדיקה לישנא דתלמודא נקט דאיירי במה שבעי בדיקה ולענין מ"ש הרא"ש שהסכים עם ב"הע שפסק כר"ה דסגי בעקרה לעמוד או להלוך נגד דעת הרי"ף כ"נ עיקר מאחר שאמר נמי משמיה דרב ובא לפרש דבריו כדפרי' ואף שרבו המסכימים עם הרי"ף כגון הרמב"ם וס"הת והרשב"א נמי הסכי' לדעת הרמב"ן וכ' בחידושיו שהרמב"ן יהיב טעמיה למילתיה דעקרה להלוך לא מפיק לן מידי פסיקת ח"ה עד שתלך כדרכה דלא מבעיא כי לא ראינו' שהולכת כלל שיש לחוש שמא נפסק ח"ה אלא אפי' הולכ' והיא צולעת על יריכה חיישינן לה וכדאשכחן באימרתה דבי רב חביבא שהיתה גוררת רגליה האחרונים ואישתכח דהוה פסיק ח"ה ואפ"ה מהלכת קצת ועוקרת יד ורגל אלא ודאי עד דהלכה כדרכה חיישי' לה ודוקא הת' משום דלא נפלה הוא דלא חיישינן לח"ה אבל הכ' כיון שיש לחוש לה וצריכה בדיקה מחמת שנפלה אין הלוכה ראייה שהיא כשרה עד שתלך כדרכה ע"כ ואני אומר אף שיצאו הדברי' מפי הגדול עוקר הרי' לא ישרו בעיני דאין זו סתירה לסתור הלכ' מסברת עצמינו שמא נפסק ח"ה מאחר דליכא ריעותה ברורה בשלמא כשהיא צולעת דאיכא ריעותה בפנינו איכא למיחש (לריסוק) אברים ולא סגי אפילו בבדיקת ח"ה לחוד מאחר שהיא צולעת אחר הנפיל' א"כ עדיין נפולה היא אבל בפשטה לעמוד או בנעקרה להלוך ושחטה מוקמינן בחזקת שעמדה או שהלכה וכ"כ מהרי"ק בסימן ס"א שנשאל על מ"ש הסמ"ק בשם ר"י עקרה רגליה להלוך מועיל כמו הלכה ואם הלכה ד"א א"צ בדיקה וא"כ מאי איריא תלכה ד"א אפי' עקרה להלוך נמי והשיב דד' חילוקים יש בדבר הא' היכא דלא עמדה ולא שהתה מע"ל אפי' בדיקה לא מהני הב' אם עמדה או שהתה מהני בדיקה אבל בלא בדיק' אסורה הג' אם עקרה הרגלי' להלוך מהני כמו הלכה פחות מד"א ולא בעי בדיקה אם יכולה להלוך אם לאו דמסתמא כיון דעקרה רגליה אית לן למימר דראויי' היא להלוך אבל אם אנו רואין לעין אע"ג דעקר' רגלה אפ"ה אינה יכולה להלוך אז לא מתכשרא בלא בדיקה הרביעי היכא דהלכה ד"א הרי היא כאילו לא נפלה כלל ואע"פ שאנו רואין שוב שאינה יכולה להלוך אפ"ה לא בעי בדיקה ואין לה דין נפולה אלא דין מסוכנת דקי"ל דשרי ע"י פירכוס זוטא אע"ג דמעמידין אותה ואינה עומדת ע"כ וכ"ז להלכה אבל לא למעשה להקל מאח' שרוב הגדולי' קדמאי ובתראי תופסי' לאיסור וגם התו' אשר מימיהם אנו שותים תופסים גירס' הספרים והלכתא דעמד' א"צ מע"ל וצריכה בדיק' הלכה אפי' בדיקה נמי ל"צ משמע דוקא עמדה והלכה ממש שהרי סתמא דתלמודא מסיק האי והלכתה בסוף הסוגיא ע"כ אין היתר בדבר אלא בעמידה ממש או בהליכה ממש דהיינו ד"א ומ"מ כ' הרשב"א בתשובה מסתברא דכל שעמדה והלכה אפי' נמצא שינוי באברים אין חוששין לה דכל שהלכה בידוע שאין לה ריסוק גדול המביא לידי טריפו' אלא חוזר לבריאותו ולפיכך כל שאינו מוצא בה טרפות הפוסל אפי' שלא מחמת הנפילה אין חוששין לה ומ"מ המחמיר לעצמו כמו שהחמרתה אתה תע"ב פי' הבא להחמיר לעצמו תע"ב:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה