ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן נב
דין כשיתמנה לש"ץ ויכניס לתפילה ואח"כ יאמרו ב' או ג' אנשי' אין אנו חפצים בו והוא לא פשע כלום אינן יכולין להעבירו ואפ' אם חצי הקהל אין חפצים בו אינן יכולין להעבירו אפי' רוצין ליתן לו שכרו אבל כל הקהל יכולין להעבירו אם ירצו ליתן לו שכרו משלם:
פסק עוד כ' באותו תשו' וכשיתמ' לש"ץ ויכנוס לתפילה ואח"כ יאמרו ב' או ג' אנשים אין אנו חפיצים בך ולא פשע בשום דבר הקרוי פשיעה שלא כהוגן לא כל כמינייהו להעבירו ולבטל המועדות הואיל וכבר נתמנה וקבלו עליהם כו' יצחק ב"ש תנב"ה ע"כ ובימי חורפי בא מעשה לידי הקהל באגודה מחלוקת שלא לש"ש באו לפסול הש"ץ בתוך זמנו ולא יוכלו בדין לברר עליו דופי והשבתי מן התשו' הנזכרת דלאו כל כמינייהו וזו היא נוסח' ומדקאמר שלא פשע בשום דבר שקרוי פשיעה שלא כהוגן משמע דווקא שעשה פשיעה שנחשבו לו שלא כהוגן דהיינו מעשה רשעה דומי' דש"ץ שאינו הגון דלעיל שפירש"י רשע וא"כ ש"ץ שלא נמצא בו פשיעה שלא כהוגן אינן יכולין להעבירו תוך זמנו והא דקאמר א' או ב' או ג' לאו דווקא המיעוט ה"ה המחצה מה"ט אלא שההוה תפס שאינו בנמצא שחצי הקהל אינן רוצין בו דאטו ידבר בצדדי' כמו הענין הרע אשר נתן אלהים לפנינו אפשר נמי דהא קמ"ל דאפי' ב' או ג' אם מצאו בו עולה ומעשה שלא כהוגן יכולי' להעבירו בע"כ של כל הקהל אפי' בתוך זמנו אבל לעולם היכ' שאינן יכולין לברר עליו שפשע שלא כהוגן אפי' חצי הקהל אינן יכולין להעבירו בע"כ של חצי השני מאח' שהוא תוך זמנו וגדולה מזו נר' בעיני שאפי' כל הקהל אינן יכולין להעבירו תוך זמנו היכ' שאינן יכולין לברר עליו פשיעה ומעש' רשע שלא כהוגן רק שיכולין להורידו ולשלם לו כל שכרו אבל אם חצי הקהל באים להורידו אפי' אם רוצים לשלם לו כל שכרו יכולים הצד השני לעכב עליהם ולו' אין אנו חפצים בשום ש"ץ אלא בזה שהוא כבר ממונה ומקובל לנו מתוך אגודה אחת ואחר כלות זמנו נחזו' לברר כולנו ש"ץ א' מתוך אגודה א' ותדע שאפי' כל הקהל אינם יכולים להורידו מתוך זמנו א"ל שמשלמין לו כל שכרו דהא הגאון מהר"י כ' בתשו' בא' שהוציא ש"ר שהוא עשה מעשה ניאוף והורידוהו הקהל מחזנותו ואח"כ נתברר שהוא שקר שצריך לפייסו כו' אבל אין בו צד תשלומים לשלם לו מה שהפסידו בעניין החזנות משום דהוה גרמא בניזקין ודחק לחלק מאוד שזהו קרוי גרמא בניזקין ולא גרמי וס"ל דאפי' הוי גרמי אין בו צד חיוב והיזק ממון אלא מניעות הטוב שהרי בל"ה היו יכולים הקהל להורידו ולומר אין אנו חפיצים בו א"כ לית ליה ממונא גבייהו אלא שזולתו לא היה יכולת ביד הקהל להוריד אותו והוא גרם ומנע הטוב ודומה לאחד שרוצי' הקהל לשוכרו ובא השני וגרם בידים שלא ישכרו וכי זה הוא היזק ממון אלא מניעת הטוב ואינו דומה אפי' לגרמא אלא ש"מ שאף הקהל אינן יכולין לחזור בו ולהורידו מאומנתו א"ל שהוציא עליו קול ניאוף וגרם לקלא דלא פסק עד שהורידוהו וא"כ הפסידו ממון ומ"ה פטרו מהרמא"י מכח דינא דגרמא ע"כ וש"ץ שבא להורידו מחמת שמכר טריפה בחזקת כשרה תמצא לקמן בפרק ג"ה סימן י"ז.