ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן נא
דין דבשאר ימות השנה חוץ מתענית של גשמים לא בעינן ש"ץ שיהא מרוצה לכל העם אבל מוחין בו להדיא אפי' יחיד יכול לעכב אם הוא אדם חשוב וכל מעשיו לש"ש ונותן אמתלא לדבריו שמידותיו של הש"ץ אינם ישרים בעיניו ואם ידוע שכבר שונאים זה את זה יכול למחות אפילו אינו חשוב רק שאמיד ונותן מסים ועולים:
פסק כת' בתשובה וז"ל הורה מורי רבי' שמחה הלכה למעשה שיחיד יכול לעכב החזנות שלא יעשו ש"ץ כ"א מאגודה א' וגם פשוט בכל ריינ"וס שמיעוט מעכב על הרוב אמנ' לא שאלתי אי מנהג הוא או דינא ואומ' אני שדינא הוא מדאורייתא דתני' אמ' רשב"ג ש"צ מוציא הרבי' ידי חובתן ותניא אמר להן ר"ג לדבריכם למה ש"ץ יורד לפני התיבה א"ל כדי להוציא את שאינו בקי א"ל כשם שמוציא את שאינו בקי כך הוא מוציא את הבקי וא"כ הואיל ומתפלל שלא מתוך אגודה אחת איך יוצאי' י"ח בתפילתו של זה והרי אינן מסכימים לתפילתו ות"ר במסכת תענית בפ"ב עומדין בתפיל' כו' אין מורידין לפני התיבה כו' כ"א שפל ברך ומרוצה לעם ופירש"י מרוצה לעם שמסכימי' לתפילתו ואם תרי רובי מסכימים ומיעוט אינן מסכימים אפי' הוא מתכוון בעבורם היאך תתקבל תפילתו עבורם הואי' ואינם מסכימים לתפילתו אע"פ שיש בידו כל המדו' טובות שהוזכרו בבריי' אפ"ה בעינן נמי שמרוצה לעם כדי שיסכימו לתפילתו ואין מורידין דקאמר היינו כל השנה ואפי' את"ל דוקא בשעת עצירת הגשמים ר"ה וי"כ דרחמי (נינהו) לא גרעו מעצירת גשמים ועוד סברא הוא שאין יוצאי' בתפילתו כיון שאינם מסכימי' עמו דהא ישראל שהפריש קרבן חובתו ובא כהן והקריב ובעל הקרבן אינו חפץ שיקריב את קרבנו וכי מתכפר לו כו' עד הא למדת שאין לכהן להקריב קרבנו אלא א"כ יודע שמסכים לעבודתו ה"נ התפילה שהיא במקום קרבן אין נעש' ש"ץ אא"כ יודע שהצבור מסכימי' לתפילתו והיינו דתניא בבריית' דבעינן שיהא מרוצה לעם כדפירש"י ז"ל שיהו מסכימי' לתפילתו וא"ת יעשו אות' שאינ' מסכימי' לתפילתו ש"ץ אחר האיך יתפללו שנים כא' או זה בדרום וזה בצפון היתכן דרך זה או מאיזה כח יגרשום מב"ה לעשות ב"ה אחר כו' והאריך וקצרתי והנה מ"ש דאין מורידין כו' כל השנה קאמר ליתא כמ"ש לעיל ומה שבא באחרונה לומ' דתפילת ר"ה ויום כיפור לא גרעו מתפילת גשמים ל"כ דר"ה וי"כ אימת הדין ישנה היא וכל השנ' צריכים להיות חרידים לתשובה משא"כ בגזירה חדשה בעצירת גשמים כאשר מוכח מרוב התפילות והתעניות והמעמדו' שתקנו שם מה שלא תקנו בי' ימי תשובה ומ"מ נר' בעיני נהי דלא בעינן בסתם ש"ץ שיהא מרוצה לעם היינו להשתדל אחר ש"צ שיהא מרוצה לעם מן הסתם ר"ל שיהא נוח לבריות וכן ראיתי בפירש רש"י שפי' כך להדי' וז"ל שפל ברך עם מרוצ' לעם נח לבריות שמסכימי' לתפילתו ע"כ דוק' הני מידי פרטיות להיות נועם ונח לבריו' הוא דלא בעינן מן הסת' כ"א בתפיל' גשמי' שיהיו מסכימי' בלב שלם לתפילתו אבל אם אינו מרוצ' להדיא שמוחין בו פשיט' שאין זה ש"צ שלהם להוציא י"ח מאח' שלא יסכימו לתפילתו ויפה הורה אכן נר' בעיני דלא כל כמיני' מכל יחיד שבעירו למחות א"ל שהוא אדם חשוב וכל מעשיו לש"ש ונותן אמתלא לדבריו על מה אינו בוחר בו אם אומר ששונא אותו לאו כל כמיני' לשנוא את אחיו בלבבו א"ל על דבר תוכחה וא"כ ילבן את דבריו ויוכיחו ביניהם א"ל שיאמר שאינו נח בדעתו ומידותיו אינן ישרים בעיניו יוכל למחות בו ומ"מ אם ידוע באמת שכבר שונאי' זא"ז א א"כ פשיטא שיכול למחות בו אף אם אינו חשוב אלא שהוא אמיד והוא מבעלי' הנושאים עולים ומסים ואם ידוע שכבר הוציא זה ש"ר עליו אפי' קבל דינו ופייסו מ"מ יכול למחו' בו דאין לך אמתלא גדולה מזו כמ"ש חז"ל בהוצא' ש"ר שאין לו מחילה עולמית בירו' פ' החובל והסמ"ג הביאו אבל הרבה שבאי' יחידי' למחו' בש"ץ מתוך המחלוקת דהיינו לבטל מחשבות אותן שבחרו בו וחפצי' בו ואין באותו ש"צ מום שיפסל מאומנתו כפי שכתבתי פשיט' שהולכין אחר הרוב כמ"ש מהר"ם בתשוב' דכל מילי דקהילה לענין מינוי ז' טוב' וגבאי העיר וכל כה"ג הולכים במינוי אחר הרוב ועוד נר' בעיני היכא שבא היחיד למחו' בש"ץ מחמת שנאה לבד היינו שיש ש"ץ אחר שיוכלו הקהל לשכור בדמיו של זה אבל אם אינו בנמצא לאו כל כמיניה לעכב על הקהל בעבור שנאתו ולא עוד אלא אפי' יש א' בנמצא אלא שבא להוסיף בדמים יכולים הקהל לומר לו ומה לנו בכך אין בידינו להוסיף על שיעור הקצוב בעבור שנאתו אלא הוא יוסיף משלו ואף אם הוא יברר בטענתו שזה השני מעולה מן הראשון כנג' הוספת הדמים אפ"ה יכולים לומר אין יכולת בידינו להוסיף כ"כ בדמים בפרט היכא שלא הורגלו עד עתה לשוכרו בדמים כאילו: