ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן מה
דין מה שכשר בתורין דהיינו גדולים פסול בבני יונה וכן איפכא ותחילת הציהוב פסול בזה ובזה ומי שנדר להביא או מתורי' או מב"י והביא משניה' תחילת הציהוב לא יצא ידי נדרו ומשיזהיבו נקרא' גדולים וכשר לתורים וב"י משיהיה דם בצלעות כשרים הם ולא קודם לכן. ומי שנדר עולה מן הכבש או מן האיל והביא פלגס לא יצא ידי נדרו:
מתני' כשר בתורין דהיינו גדולי' פסול בבני יונה דבעינן קטנים כשר בב"י דהיינו קטנים פסול בתורין ותחילת הציהוב פסול בזה ובזה לפי שיצאו מכלל קטנים ולכלל גדולי' לא באו ומפור' בברייתא דוקא תחילת הציהוב אבל כשיזהיבו הוי גדולים וכשרים לתורים ומאימתי ב"י כשרים דלא הוי מאוסים עד שיעלעו דם ר"ל שיהיה דם בצלעות דאי שמיט גדפא מינה ואתא דמא והרמב"ם כ' בפ"ג דאיסורי מזבח בזה הלשון כל זמן שעקר הכנף ומתמלא מקום עיקורו דם ובעי תלמודא אי תחילת הציהוב ספק הוי או בריא הוי למאי נ"מ היכא שנדר להבי' עולת העוף או מן התורי' או מב"י והביא משניהם תחילת הציהוב דאי ספק הוי יוצא ידי נדרו מ"נ או משום תורים או משום ב"י אע"פ שכהן לא יכול להקריב' שהרי א' ממ"נ פסול הוא או בתורים או ב"י ואף ממין אחד לא יכול להקריב הציהוב משום ספיקא דשמא פסול הוא למין זה ואינו בכלל הקרבה אלא שמ"מ יצא ידי נדרו בהראותו לכהן והכהן ימתין עד שיזהיבו ויביא אותו שהוא מן התורים או ימכרם ויפלו דמיהם לעולה אחרת שהוא מן התורי' או מן ב"י ואי אמרינן בריא הוא לא יצא אפי' ידי נדרו ונשאר בספק ולא יצא ידי נדרו וכן פלגס שהוא בתוך י"ג חדשים שיצא מכלל כבש בן שנה ולכלל איל לא בא עד שיהא בן שנתיים דהיינו שנה וחודש שלם בשנה השנייה דהוי ככל השנה ואם מביא פלגס לנדבה פסק דמביא עליו נסכי איל דכתב או לאיל לרבות הפלגס אבל מי שנדר להביא עולה מן הכבש או מן האיל והבי' פלגס אינו יוצא ידי נדרו דברי' הוא והרמב"ם כתב ג"כ כזה דמכח ספק לא יצא ידי נדרו דהא לא איבעיא בסוגיא אי בריא הוא או ספק אלא אליבא דבר פדא כו' ובפ' שתי מידות איתותב ב"פ ועוד איכא בעיא כה"ג מי שנדר להביא לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור דר"י לר"י דהיינו כקרני חגבי' אי ברי' הוא ולא יצא או ספק הוא ויוצא ממ"נ ואינה אליבא דהלכת' דהא ק"ל כר' מאיר ששונאו בלשון חכמים בפ' אלו עוברים שאומרי' זה וזה האוכלו בכרת: