אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק א › סימן מ

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן מ

סימן לט

דין הגרמה הוא משיפוי כובע ולמטה אפילו נגע בחיטי ושייר בכ"ש כשר בדיעבד ומ"מ לכתחילה צריך לשייר כל החוטי ולשחוט מטבעת הגדולה ולמטה:

מתני' השוחט במגל קציר דרך הליכתה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין א"ר חיי' בר אבא אר"י אף כשהכשירו ב"ה לא הכשירו אלא לטהרה מידי נבלה אבל באכיל' אסורה וכל ל"ס קבלה היא וכן הלכה השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה כשרה ר' יוסי בר יהודה אומ' מלא החוט על פני רובה רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר"י ב"י פירו' לענין הגרמה דהוה רובו ככולו שאם שחט רובו במקום הכשר שחיטה אח"כ הגרים למעלה דכשר ואף ר"י ב"י לא אמר רוב הטבעת ככולה אלא בטבעת הגדולה הואיל ומקפת את כל הקנה אבל שאר טבעות שאינן מקיפות את כל הקנה לא הוי רובו ככולו פי' המחוור דלא אמרי' שרוב הטבעת ככולה שאם לא שחט אלא רוב הטבעת שחיטתו פסולה דרוב קנה בעינן ורוב הטבעת לא הוי רוב הקנה ולעניין מקום שחיטה לית הלכתא לא כרבנן ולא כר"י ב"י דפסלי שחיטת' למעלה מטבע' הגדולה אלא כר"ח ב"א דהעיד על המוגרמ' דרבנן ור"י ב"י שהיא כשרה וכל עדות הלכ' היא ומוגרמת דר"ח ב"א מפרשי אמוראי ר"פ משמיה דרבא אמר שייר בחיטי כשרה פירו' חיטי הן כמין גל"נץ דומין לחיטים ומונחי' על הקנה אצל הכובע והרמב"ם כתב בז"הל בפי' המשנה בתוך הטבעת הגדולה יש כאן שני גרגרים מגוף סחוסי וקורין אותן חכמים חיטי ע"כ שחט בתוכן ושייר בהן מעט כלפי הראש והיינו משיפוי כובע ולמטה וכן אר"יבל מש"כ ולמטה כשר' ולמעלה מש"כ פסולה ופירש"י כמין כובע יש למעלה מן הקנ' ככובע על הראש ואין זה אותו בשר קטן שנופל על פי הקנ' לעכב את הקול אלא כמין כובע ממש הוא עשוי ומאמצעיתו ולמעלה הולך וכלה ונעשה כמין קולמוס ומאותו שיפוי נקרא ש"כ ולמטה והרב הברצלוני כתב בז"הל פי' ענין ש"כ הוא שעל פי הטבע' הגדולה יש שם בשר ופי הבשר עשוי חיטי' ועל אותן חיטים כיסוי שדומה לעלה של הדס ועליה עצם אחד מטבעת הגדולה ומכסה סביב זה הבשר כמו כובע ובאמצע זה העצם יש שיפוי אחד מגוף העצם ונקרא ש"כ ואמרו רבנן דמש"כ ולמטה כשרה שהוא כמו אצבע ולמעלה מטבע' הגדולה ע"כ ולכל הפירושים שייר בחיטי כשר' ולא כדעת הא"ז שהטריף בשם ראבי"ה אם נגע בחיטי אפי' במשהו וע"כ ס"ל הא דאמרי' ששייר בחיטי כשרה היינו ששייר' כולה לצד הראש ולא נגע בהן כלל ואין הל' של שייר בחיטי משמע כדבריו דא"כ ה"לל שייר החיטים מהו בחיטי וגם אין הסוגיא מחוורת אליביה ומ"מ נר' דלא מכשירין לכתחיל' כ"א בטבעת הגדולה וכן ר"ח ב"א לא העיד אלא שמוגרמ' דרבנן ור"י ב"י כשרה דהיינו בדיעבד וכ' העיטור וז"ל וה"מ דיעבד אבל לכתחילה בעי לשבקיניה לכולהו חיטי בתר רישא וכן בשחיטות אשכנזים לשחוט לכתחילה מטבעת הגדולה ואילך אמר ר"ה מחלוקת כשהגרי' שליש ושחט שני שלישי דר"י ב"י סבר מידי דהוה אמצא חצי קנה פגום ורבנן סברי התם מקום שחיטה הכא לאו מקו' שחיטה אבל שחט שני שלישי' והגרים שליש שחיטתו כשרה הגרים שליש ושחט שליש והגרי' שליש ר"ה אמר רב כשרה ר"י א"ר טריפה שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש ר"י א"ר כשרה ולר"ה דמכשיר משמיה דרב הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש מטריף הכא וכת' הרא"ש ורוב הפוסקים פוסקים הלכה כר"י והיינו כלישנא בתרא דרב הונא דמכשיר ר"י ב"י בהגרים שליש ושחט שני שלישי וכן ר"נ סבר כר"י אבל הר"ן כת' שהר"ז הלוי והרמ"בן כתבו דלא מכרעא מילת' ע"כ נקטי' לחומר' ולא מכשירי' עד דאיכ' רוב שחו' בין בבת אח' בין בתחיל' בין בסוף לאפוקי שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש והרש"בא בא ז"ל החמ' עוד ואמר דכחד ל"ק דמייתי בגמ' דר"ה אמר רב אסי ק"ל ולא מכשרינן אלא כששחט שני שלישים והגרים שליש אבל הגרים שליש ושחט ב' שלישי' פסולה דכי נפקא חיות בעינן רוב' בשחיטה וליכא וטעמא כדאמרינן לקמן גבי פסול בשחיט' כשר במליק' מש"כ כגון דנקט מראשו והגרים ואזל עד דמט' לתתאי דאר"ה א"ר אסי הגרי' שליש ושחט שני שלישי פסול' ע"כ ויש מקום לחומרתו כפי מה שמצא בסוגיא דלקמן לאפוקי רש"י שהפריז על המד' וכ' לקמן בפ' השוחט גבי חלדה במיעוט בתרא דעלתה בתיקו ואזלינן לחומר' וה"ה גבי הגרמה וליתא דמה ספיקא איכא בשחט שני שלישי והגרים שליש דהא פסקינן לעיל כר"י ב"י דמכשיר בשחט הרוב והגרים ורש"י אזיל לשיטתו שלא נשמר בזה וסבר כמ"ש הלכה כר"ח ב"א כהגרמה נגד רבנן ור"י א"כ ממילא איסתלקא האי סוגיא דלעיל מיניה דפסקו רב ושמואל הלכה כר"י ומי שמעיין בפירושיו במ"ש בהאי סוגיא בהגרמה דרב ושמואל אחר כל הפירושי' ואין כאן מכשול להחליף ההלכה דהא לית הלכתא ככולהו אלא כר"ח ב"א יראה להדיא שלא דקדק לקיים אילו שתי ההלכות דהיינו הלכה כר"י לעניין רוב אם שחט רוב הטבעת הגדולה והגרי' למעלה מש"כ והלכ' כר"ח דלמעלה מטבעת הגדולה נמי מקו' שחיטה הוא וא"כ אפי' שחט רוב למטה מש"כ והמיעוט למעלה מש"כ נמי כשר ולפ"ז צ"ל דאפי' את"ל דגבי שהייה וחלדה במיעוט בתרא עלת' בתיקו ואזלינן לחומרא כפירש"י מ"מ גבי הגרמה שאני משום דהגרמה לאו מקום שחיטה הוא וא"כ הגרים במ"ב הוי כאילו הוליך בסכין לחתוך ברגל או בזנב אחר הכשר שחיטה אבל שחט בשהייה דרסה וחלדה במ"ב דסימנא דהוי מקו' שחיט' אזלינן לחומרא ואמרי' שכל השחיטה תהי' בהכשר ולא יארע בה פסול בין במ"ק בין במ"ב ולקמן בפ' השוחט סי' ט' אי"ה אכתוב המסקנא גבי שהייה וחלדה במ"ב אם כפירש"י שפי' כפשוטו או כפי' ר"ת שפי' בע"א וסוגיא דשחט במקום נקב מהו נכתוב לקמן בפרק שני אי"ה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה