ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן לט
דין דהאידנא נוהגין שאין מראין הסכין לחכם והבודק הסכין צריך הרבה זהירות וישוב הדעת בבדיקת הסכין (ומעשה רב):
אמר רב הונא האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם משמתינן ליה רבא אמר מעברינן ליה ומכריזין אבישרא דטריפה היא ול"פ כאן שנמצא' סכינו יפה כאן שלא נמצא' יפה וכתב הרא"ש ותמיהני למה לא הביא ר"א הך דרבינא דהוא בתראה דקאמר היכא דלא נמצאת סכינו יפה ממסמס ליה בפרתא דאפי' לנכרים לא מזבן ליה ע"כ דבריו ולק"מ מדמסקינן בסוגיא האי טבחא דלא סר סכיניה קמיה דרב' בר חנינא שמתיה ועבריה ואכריז אבישריה דטריפה היא ופירש"י דס"ל דכי אמ' מכריזין אבשר דטריפה הוא איירי אפי' בנמצא סכינו יפה איקלעו מר זוטרא ורב אשי לגביה אמר להו ליעיינו רבנן במילתיה דתלו ביה טפלא בדקה ר"א לסכינו ונמצאת יפה ואכשרה אמר מר(זוטרא) ולא ליחוש מר לסבא אמר ליה שליחותיה קא עבדינן ופירש"י ואכשרה דקסבר הא דקאמר רבא מעברינן ליה איירי בשלא נמצאת סכינו יפה אלמא דרבא בר חנינא ס"ל כרבינא דאמר אי לא נמצאת סכינו יפה ממסמסין ליה בפרתא א"כ רבא דאמר מעברינן ליה איירי בע"כ בנמצאת סכינו יפה ופליג על ר"ה והלכה כרבא דהוא בתראי ורב אשי פליג עליה וס"ל דלא פליגי ר"ה ורבא אלא ר"ה איירי בנמצאת סכינו יפה דמשמתינן ליה משום חציפות ותו לא ורב' איירי בלא נמצאת סכינו יפה והשתא שפיר קא מתמה מר זוטרא לא חש מר להאי סבא ר"ל רבא בר חיננא דס"ל כרבינא דמוקי הא דרבא אפילו בנמצא' סכינו יפה ומ"ה העבירו בתחילה ומה שצוה לנו לעיין במיליה היינו למצא לו זכות אחר מעיקרא על מה שלא הראה הסכין והשיב לו ר"א דשליחותי' עבדינן פי' מאחר שנתן לנו רשו' למצא לו זכות א"כ נמצא כאילו הוא מסולק מהאי דינא ואנו עומדים תחתיו למצוא לו זכות להכשירו וא"כ שפיר אני מכשירו בזכו' שלו שמצאתי לו אף שהוא כנגדו ולפ"ז שמעינן דר"א פליג על רבינא והלכ' כר"א דס"ל דלא פליג ר"ה ורבא עוד כת' הרא"ש והאידנא נוהגין שאין מראין סכינא לחכם כי בימיהם היו הקצבים שוחטין בעצמם כדאמרי' האי טבחא דלא סר סכינא והשתא נהוג בכל ישראל שאין מאמינים לקצבי' וממני' אנשים ידועים על השחיטה ועל הבדיקה ולהם מחלו חכמים את כבודם כי הן זריזי' וזהירי' ומתוך כך נתבטל בדיקת החכם לגמרי אף אדם השוחט בביתו אף כי אינו נכון כי הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדוק סכין ע"כ ויפה כתב ואני הגבר אשר ראיתי עני פעם אח' הייתי בוועד ובקיבוץ חכמים ר"י ובא שוחט דמתא וסכינו בידו והיה המעשה בעי"כ לשחוט בו כפרו' ולקחתי הסכין מידו ושאלתי אותו אם בדוק הוא והשיב יבדוק ואני בדקתי בה בעצמי ומצאתי בה חגירת הצפורן ואמרתי לו הסכין פגו' חזר הוא ולקח הסכין מידי ובדקו כהרגלו במהירו' ושחק בי ואמר כשר הוא ובדוק חזרתי ולקחתי הסכין מידו ובדקתיו ומצאתי בה פגימה כבראשונה ומקצת אלופים גערו בי ואמרו מה לך בנסתרו' והשבתי גלויות הן כי לא בחנם כ' הרא"ש הרבה צריך ישוב הדע' ויראת השם בבדיקת הסכין עד שהיה לשם זקן אח' בעל הוראה ולקח הסכין מידינו ובדקו בנחת כמוני ומצא בה פגימה בחגירת הצפורן ואמרתי א"כ משבח אני את המתי' שכבר מתו שאמרו צריך הרבה ישוב הדעת ויראת השם בבדיקת הסכין ולכן ראוי להזהיר השוחטים ולהקפיד עליהם בדבר זה: