אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק א › סימן לז

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן לז

סימן לו

דין פגימה דעולה ויורד שוחט בה לכתחילה ומסוכסכת נוהגין אנו להטריף אפילו אומר ברי לי שלא עשיתי רק הולכה לחוד וסכין הדומה לסאסאה נוהגין שלא לשחוט בו:

תנו רבנן סכין שיש בה פגימות הרבה נידן כמגיר' פירש"י ואפילו כולה מסוכסכת שאין בה אלא עוקץ אחת אוגרת פסולה מסיכסכת כשרה עולה ויורד מותר לשחוט בה לכתחילה ה"ד אוגרת וה"ד מסוכסכת אוגרות מב' רוחות מסוכסכת מרוח אחת שאין לפגימה אלא עוקץ אח' והשני הוחלק במשחזת ופריך תלמודא מ"ש מב' רוחות דמורשא קמא מחליש פירש"י חותך עור ובשר ומורש' בתרא בזע דכל עוקצי הפגם קורעי' הן ואין חותכין בין בפוגעו בו בין כשהו' יורד ממנו שהרי שנינו סכין שיש בה פגימות הרבה נידון כמגירה ואפילו כולן מסוכסכת מדקמפליג בחדא בין אוגר' ובטוב' לא מפליג משמע דאפי' כל עוקציהן לצד אחד לצד ראש הסכין והוליך ולא הבי' אלמ' בירידתו נמי קורע ומשני דקאי ארישא דסכינא ס"ס כי אזלא מחלשא וכי אתיא בזע כגון שהוליך ולא הבי' אמר רבא ג' מדות בסכין אוגרת לא ישחוט בה ואם שחט בה שחיטתו פסולה מסוכסכת לא ישחוט בה ואם שחט שחיטתו כשרה עולה ויורד מותר לשחוט בה לכתחילה א"ל ר"ה בריה דרב נחומי לרב אשי א"ל משמיה דרב' מסוכסכת פסולה והאמר רבא מסוכסכת כשרה ל"ק כאן שהוליך והביא כאן שהוליך ולא הביא וה"ה נמי דאיירי בדקיימא ארישא דסכין כדשני תלמודא לעיל וכ"ד רש"י והתו' ורב אלפס כתב מסוכסכת דקאמ' רבא שחיטתו כשרה כשהוליך ולא הביא אבל אם הוליך והביא שחיטתו פסולה ולא הזכיר כלל הא דקיימא ארישא דסכינא וכתב הרא"ש וז"ל ומשמע שאין ר"ל שהעוקץ קורע כשהוא יורד ממנו וכך הוא מפרש מרוח אחת נמי חורפ' דסכינא מחליש ומורשא בזע דקאי ארישא דסכינא כלומר שהעוקץ עומ' כלפי הראש ואז אינו קורע בירידתו לתוכו ס"ס כי אזלא מחלשא וכי אתי בזע כגון שהוליך ולא הביא ואפי' עומדת באמצע כגון שהעוקץ לצד הראש והוליך ולא הביא כשר וכן אם העוקץ לצד הקתא והביא ולא הוליך כשרה ומיהו אף לפ"ז היה צריך שיבי' בהלכותיו דקיימ' ארישא דסכינא כיון שאם היה העוקץ לצד הקתא צריך שיביא ולא יוליך ופי' רש"י עיקר דמוכחא סוגיא דשמעתא שהעוקץ קורע דרך ירידתו ע"כ וא"י ממה ידע הרא"ש שכך הוא דעתו של הרי"ף מה שאומר התלמוד והוא דקאי ארישא דסכינא אחודו של עוקץ קאמר רחוק מן הל' דא"כ הוה ל"ל דקאי עוקץ ארישא דסכינא מאחר שעכ"פ לא נמלט הרי"ף מהשגה זו שהיה לו להביא הא דקיימא ארישא דסכינא אלא נר' בעיני עיקר כמ"ש הר"ן דדעת הרי"ף היא נהי דבתחילת הסוגי' אוקי דוקא דקאי ארישא דסכינ' והיא סוגי' ר"א דאמר אוגר' משתי רוחו' כו' ובני דורו הקשו עליו מ"ש כו' והוא ס"ל דאיירי שעומד' המסוכסכ' שקורעה בפגיעתו ואפ"ה כשרה משום דמורשא חדא לא עביד אלא דמחליש ואינו קורע הסימנים ומ"ה פריך מרוח אחת נמי חורפ' דסכינא מחליש כו' א"נ האי תלמודא דחורפא דסכינא מחליש כדי שיוכל אח"כ האי מורשא למבזע פי' בירידתו אבל במסקנ' דרבא דאמר ג' מדות בסכין ובני דורו לא אוקמוהו אלא בהוליך ולא הביא תו הדר תלמוד מהא דקיימא ארישא דסכינא ותלוי הכל בפגיעת המורשא וחילוק זה שתלוי בפגיעת המורשא היא מה שאמר ר"א אוגרת מב' רוחות ר"ל נרגשת הפגימה מב' רוחות בין כשאתה בודק בהולכה או בהובאה ומסוכסכ' אינה נרגשת בבדיק' אלא מרוח אחת או בהולכה או בהובאה וזו היא עיקר הל' דלפירש"י הל"ל אוגרת יש לה ב' מורשין ומסוכסכת מורשא אחת וכ"פ הר"ן ועיקר והוא ל' הרמב"ם ממש וז"ל אם היה כמו תלם בחודו של דבר ששוחטין בו ואפי' היה התלם קטן ביותר שחיטתו פסולה היה התלם הזה מרוח אח' לא ישחוט בה ואם שחט דרך הרוח שאין הפגימה ניכרת בה שחיטתו כשרה כיצד שתבדק בהולכה ולא תרגיש שיש לה פגם וכשתחזו' (לבדוק) אותה בהובאה תרגיש שיש בה פגם אם שחט בה דרך הולכה ולא הביא שחיטתו כשרה ואם הביא שחיטתו פסולה סכין שהוא עולה ויורד בנחת ואין בה פגם שוחטין בה לכתחילה ע"כ והרא"ש כ' עליו דבריו נכוחים הם אלא שדעת רחוק היא כיון שזקופה היא מצד א' היאך לא ירגיש באצבעו כשהוא יורד ממנה דמסוכסכת היא מצד א' כמו אוגרת מב' צדדין כו' ואם ידע פי' מרוח א' ומב' רוחות כמ"ש לדידהו לא היה תמה בדבר ובודאי איירי בפגימה עמוקה מאד שאינה נרגשת כמו בהולכ' כמו מגל קציר בהליכת' ומאחר שאין בה אלא פגימה יפגע בפגימה ומ"ה נמי סכין שיש בה פגימות הרבה נידון כמגירה דהוי כמו מגל קצי' וכן הוא עיקר ולא כדעת העיטור דמכשיר סכין שיש בה פגימות הרבה אם כולן מסוכסכת ולעניין חדא מסוכסכת (דכשרה) לדעת הרי"ף והרמב"ם בירידתה בדיעבד אף שדבריהם נכוחים מ"מ נהגו העם הכל כדעת רש"י ולפי מ"ש המרדכי אין אנו צריכין לחומרא זו שכ' בשם הרי"ף וז"ל דכי מכשרי במסוכסכת בדיעבד דוקא כשהשוחט הרגיש בה קודם שחיטה ואומר שנזהר בה והוליך ולא הביא אבל אם מצא סכינו יפה קודם שחיט' ואחר שחיט' מצא בה פגימה מסוכסכת ואומר ברי לי שלא עשיתי אלא הולכה לבד שחיטתו פסולה דכל מילתא דלא רמיא עליה דאינש עביד לה ולאו אדעתיה ע"כ וכ"פ הכל בו תו אמרינן בסוגיא דסכין חריפא דדמיא לסאסאה שהאצבע מסכסך בה מרוב חידוד אבל אין בה פגימה א"ר אשי מאן יהיב לן מבשרי' ואכלי וכ' האגור באשכנז נוהגים שלא לשחוט בסכין הדומה לסאסאה מפני שאין אנו בקיאין בדבר ויפה כתב:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה