אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ד › סימן עג

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן עג

סימן עב

מתני' המוכר את שדהו לנכרי הלוקח ממנו מביא בכורים מפני תיקון העולם. כך הגרסא הנכונה מגרסת ר"ח כאשר כתבו התוס' ולא גרסינן לוקח ומביא שמשמע המוכר צריך ליקח ולהביא משום קנס כמו שפי' רש"י וכן דעת הרמב"ם כגרסת ר"ח וכן משמע בסוגיא דפריך ארבה דסבר אין קנין מהא מתני' דקתני מפני תיקון העולם הא מדאורייתא לא. ולפי פירושו דילמא תיקון העולם קאי אהא דחייבוהו ליקח ואף שרש"י נדחק לפרש מ"מ דוחק הוא דפשטא דסוגיא לא משמע הכי. ומסיק בסוגי' אמר רבה אעפ"י שאין קנין לגוי בא"י להפקיע מידי מעשר שנא' כי לי כל הארץ לי קדושת אבל יש קנין לגוי בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערו' שנא' השמי' שמי' לה' והארץ נתן לבני אדם. ור"א א' אעפ"י שיש קנין לגוי בא"י להפקיע מיד מעש' שנא' דגנך ולא דגן גוי ומ"ס דיגונך ולא דיגון גוי והנה פסקו הרמב"ם והסמ"ג דהלכ' דאין קנין לגוי בא"י להפקיע מתרומו' ומעשרו' וממילא צרי' הישראל שלקחה ממנו להפריש דאורייתא תרומה ומעשרות וכן ביכורים. ומתני' דקתני מפני תיקון העולם מפרש תלמודא דשתי תקנות הוו מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא כיון דחזו דקא מיקר ומזבני דסברי בקדושתייהו קיימי תקינו להו דלא ליתו כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן וקא משתקען ביד גוים הדר תקינו להו דליתו. ופי' הרמב"ם במשנה וז"ל העיקר אצלינו אין קנין לגוי בארץ להפקיע מן המעשרות לפיכך לקח מן הגוי יביא מן התורה וכשראו החכמים שהיו מתייקרין בלקיחתן מן הגוים התקינו שהלוקח מן הגוים לא יביא ביכורים כדי שיתבאר לו שירד' מקדושתה ולא יתאוו לקנות מהם וכשראו ג"כ שזה גורם שתשאר ביד גוי ותשתקע בידם התקינו שהלוקח מהם יביא כדי שידע שאין קנין לגוי בא"י קנין גמור ולכך ישתדל בפדיית זה הקרקע מידו ולפי שהוא עומד בקדושתה ובמתנות ידועות. ע"כ. וקצת תימה על מה סמכו המחברים לפסוק כרבה נגד ר' אלעזר דהוה קשיש מיניה ובפרט מה שכתבו התו' דמתני פ"ק אין שוכרין להם בתים ואצ"ל שדות כו' שהוא דברי ר"מ ס"ל שיש קנין לגוי' ולא מצינו שחולק ר' יוסי עליו בזה אבל נראה בעיני מאחר שמצינו בפ"ק דבכורות אמר ר' יוחנן פירות הגוי שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן ביד גוי ומרחן הגוי פטורים מכולם שנא' דגנך ולא דיגון גוי משמע דוקא מירחן אבל אם גדלו ברשותו ולא מרחן חייב ש"מ דאין קנין לגוי בא"י להפקיע וא"כ בודאי הלכה כר' יוחנן לגבי ר' אלעזר שהי' תלמידו ולא דרשינן דגנך ולא דגן גוי אלא למעוטי דיגון של גוי והנה דעת הרמב"ם שאפילו תבואה של ישראל שמירת הגוי פטור תמה אני עליו דבקרא לא קא ממעט אלא בתבואה של גוי ועיין בשמעתא דבריר' בפרק שור שנגח הא דממעטינן דיגון גוי שפטור נראה דאפ"ה חייב מדרבנן כמו למ"ד שיש קנין לגוי למפקיע מ"מ חייב מדרבנן כמו שכתב הטור להדיא. אכן בזמן הזה כתב הסמ"ג אהא דמירחן גוי פטור וכתב רבינו שמשון דשמא אפילו מדרבנן פטורין בתבואה דגוי בזמן הזה הואיל ואף בתרומת ישראל אין שם חיוב מן התורה, לרבנן דר' יוסי והא דגזרינן משום בעלי כיסין בגוי שלקח מישראל וכ"כ מורי רבינו יהוד' וכן הלכה ע"כ, גוי וישראל שלקחו שדה בשותפות כתבתי בפרק ראשית הגז סי' ג':

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה