אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ד › סימן עא

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן עא

סימן ע

מתני' המוציא את אשתו משום איילונית ר' יהוד' אומר לא יחזיר וחכ"א יחזיר נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר ר' יהודה אמור לה שתיקותיך יפה מדבורך שיאמר אילו ידעתי בסופי ליתן לך כתובה לא גרשתיך. ופריך בגמרא למימרא דר' יודא חייש לקלקולא ורבנן לא חיישי לקלקולא והא איפכא שמעינן להו דתנן המוציא את אשתו משום ש"ר לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר ר' יודא אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר אלמא ר' יודא לא חייש לקלקולא. אמר אביי ר' יודא בההיא סבר לה כר"מ וסבר לה כר' אליעזר בצריך ס"ל כר' אליעזר דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד הלכך לא מצי למימר אילו הייתי יודע כו' ובשאינו צריך ס"ל כר' מאיר דאמר אין הבעל טועה בנדר שבידו להפר ואינו יכול לומר לאחר זמן אילו הייתי יודע שאני יכול להפר לא גרשתיך. אמר רבא דר' יהודא אדר' יהודא קשיא דרבנן אדרבנן ל"ק ומשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים ר"מ דאמר בעינן תנאי כפול והב"ע בדלא כפלי' לתנאי פי' רש"י שלא אמר בשעת גירושין אלא הוי יודעת שמשום איילונית אני מוציאך ולא אמר לה ואם אי אתה איילונית לא יהא גט דהשתא הוי גט אפילו אינה איילונית ולא מצי לקלקלה. ותימא לפירושו שפי' דבעינן תנאי כפול ממש א"כ מה מועיל מה שלא יחזיר מ"מ איכא קלקולא באמת ואף שלא יוציא לעז. ע"כ נראה כפי' התו' דהאי כפלי' לתנאי' לא תנאי גמור הוא אלא כפלי' למילתא שלא אמר אלא משום איילונית אני מוציאך ולא כפל למלתי' לומר אם לא היה זה הדבר כך לא הייתי מוציאך וא"כ מאחר דלית לי' לר"מ מכלל הן אתה שומע לאו אפילו לעז ליכא והכא דחייש ר"מ ללעז היינו שכפל דבריו שאמר משום ש"ר אני מוציאך או משום הנדר ואם לא היה זה הדבר כך לא הייתי מוציאך חיישינן ללעז וכאשר פי' בחידושי רשב"א בשם התו' כן יראה מלשון הרא"ש שכתב וז"ל הא דאארי רבנן יחזיר מוקי לה רבא בדלא כפלי' לתנאי' הילכך אפילו לעז ליכא ורישא בדכפלי' לתנאי' ע"כ. ומדקאמר משום לעז משמע בהדיא דתפס פי' התו' דאיכא קלקול גמור אפי' לא התנה לומר ע"ט כו' אלא דכפל למילתיה שאמר משום ש"ר אני מוציאך ואם לא היה דבר לא הייתי מוציאך וכ"כ הטור להדיא וז"ל המוציא אשתו משום ש"ר שיצא עליה או מפני שהיא איילונית או שהיא נדרנית לא יחזיר ודווקא שאמר לה משום ש"ר או משום איילונית או משום נדרנית אני מוציאך וכפל דבריו לומר אלמלא הש"ר או איילונית או הנדר לא הייתי מוציאך ואז יאמרו לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום ש"ר או משום איילונית ונדר לא יחזיר. אבל לא כפל דבריו יכול להחזירה והרמ"ה ז"ל כתב שאם אמר לה משום ש"ר ואיילונית ונדר אני מוציאך אע"פי שלא כפל דבריו אינו יכול להחזירה וא"א ז"ל כתב כסברא הראשונה ע"כ. ותמה עליו הקאר"ו וז"ל וכך נראה מדברי הרמב"ם בפ"י מהלכות גירושין שסתם וכתב דמוציא את אשתו משום ש"ר ומשום נדר ומשום איילוני' לא יחזיר ולא חילק בין כפלי' לתנאי' ללא כפלי'. ויש לתמוה עליה' כיון דלשנויי רומיא דמתני' דרבנן אדרבנן אוקמה רב' למתני' דאיילוני' בדלא כפלי' משמע בהדי' היכא דלא כפליה יחזיר כתב עוד וליישב זה יש לדקד' אביי אמאי לא הוה קשי' לי' דרבנן אדרבנן כי היכי דקשי' לי ד' יודא אדר' יודא כו' ומתוך כך משמע דלא קשי' לן אלא דר' יודא אדר' יודא אבל לא דרבנן אדרבנן משו' דעל מתני' דמוציא אשתו משום ש"ר אתמר והוא שאמר לה משום ש"ר ומשום נדר אני מוציאך משמע דאי לא אמר לה הכי אע"ג דידעינן בודאי דלא מגרש אלא משום ש"ר ומשום נדר יחזיר. והשתא אתיא שפיר מתני' דאיילונית דאמור בה יחזיר דההיא בדלא אמר לה משום איילונית אני מגרשך היא ומ"ה אמור רבנן יחזיר אבל דר' יודא אדר' יודא קשיא דהשתא מתני' דש"ר ונדר דעסקינן שאמר לה משום ש"ר ונדר אני מוציאך אמר רב יודא דנדר שלא ידעו בו רבים יחזיר ולא חייש לקלקולא גבי משום איילונית דבלא אמר לה כלום עסקינן חייש ר' יודא לקלקולא כו' עד דמתרץ שמואל איפוך ואביי דר' יודא אדר' יודא ורבא אתא לאיפלוגי עלי' דשמואל ועליה דאביי ואמר בדלא איפוך נמי מיתרצן שפיר אפילו את"ל דתרוייהו שאמר או תרווייהו בדלא אמר ומאן חכמים ר"מ דאמר בעינן תנאי כפול וכאן בכפליה וכאן בדלא כפליה כו' והשתא שפיר עבדו הני רבוואתא דלא כתבו הב"ע בדלא כפליה לתנאי' דההיא תירוצא לחורפא בעלמא איתמר אבל לקושטא דמילתא תרווייהו בדלא כפלי' לתנאי' וכאן באמר וכאן בדלא אמר והאריך וקצרתי כי רוב דבריו לא שלו הם כי אסורים לשמוע וכבר תמה עליו אחד מן החכמים בדורנו לומר שיבושי' כאילו לומר שרבא לחורפא בעלמא אתא לשנויי בכה"ג א"כ איך אמר לאביי וכי דר' יודא אדרב יודא קשה רבנן אדרבנן ל"ק מאחר דרבנן שפיר מיתרצא לפי דבריו דאיירי מתני' בדלא אמר כלל משום איילונית אני מוציאך אלא בודאי קים ליה לרבא דא"א לתרוצי בכה"ג דבדלא אמר כלל א"א שהיה אומר ר' יהודא לא יחזיר דהא ליכא אפילו לעז בעלמא ע"כ הוצרך לשנויי דאמר כדאמר ולא כפלי' למילת' כדפי' וא"כ הלכה כרבא לגבי אביי. וקושיות דהבל שבנה עלי' יסודו איך לא השגיח אביי בקושי' דרבנן אדרבנן אפשר דלא חש לה כי אין אנו מוכרחים לומר כל כך שחכמים דמתני' היו דרבנן דמתני' דהיינו ת"ק דאפשר ת"ק לחוד וחכמי' לחוד מ"ה לא הוצרך ליה לשנוי אלא דר' יהודא אדר' יהודא קשי' אלא שרבא חש לה וס"ל דס"ס כל ת"ק בסתמא חשבינן ליה רבנן והוי כחכמים ומ"ה צריך לאוקמ' דאיירי בדכפלי' לתנאי' ולא סגי באמר לה לחוד א"נ אפשר דס"ל לאביי דטעמא דמתני' משום שלא יהיו פרוצים כו' כאידך לישנא דרב יוסף ולא ס"ל כלל טעמא דקלקולא גבי ש"ר כדפי' לעיל ומ"ה ל"ק דרבנן אדרבנן כי אם ר' יהודא אדר' יהודא אלא בע"כ צ"ל שדעת הרמב"ם והרמ"ה דהלכה כר"י דס"ל דבאמר לחוד לא יחזיר אפילו לא כפלי' למילתא ולא קשה הילכתא אהילכתא דאנו ק"ל כר"מ דבעינן תנאי כפול היינו בעלמא אבל הכא דטעמא משום לעז בעלמא אפילו באמר לחוד משום ש"ר או משום נדר או משום איילונית אני מוציאך איכא לעז ולא מוקי לה כר"מ אלא משום דאי הוה ס"ל לרבנן דלא בעי תנאי כפול בשום מקום א"כ בכאן דאיכא משום לעז לחוד לא היה עולה על דעתם דבעי הכא כפלי' למילתיה אבל לפי האמת הילכתא כר' יהודא דלא בעי הכא שום כפילא למילתי' אפילו הוה ס"ל בדוכתא אחריתי דבעי תנאי כפול וכ"כ המ"מ להדיא דהרמב"ם ס"ל דהלכה כר' יהודא מדקאמרי מאן חכמים ר"מ כלומר ר"מ ור' יהודא הלכה כר' יהודא והשיב עליו הקאר"ו וז"ל ויש לתמוה עליו במה שכתב שהרמב"ם פסק כר' יהודא משום דאמרי' מאן חכמים ר"מ דהא כיון דשנה רבי לדר"מ וו בלשון חכמים משמע דסבר דהלכתא כוותיה בהא ועוד דאמרי' מאן חכמים ר"מ דאמר בעינן תנאי כפול וכיון שהרמב"ם סובר דהלכתא כר"מ דאמר בעינן תנאי כפול כמו שכתב המגיד בעצמו לדעת הרמב"ם בפ"י מהלכות אישות ה"ל לפסוק כחכמים במוציא משום ש"ר ונדר בין משום איילונית דבכולהו אי כפלי' לתנאי' לא יחזיר וא' לא כפלי' יחזיר ועוד דאם איתא דכר' יודא ס"ל ה"ל למפסק נמי במוציא משום ש"ר ונדר כרבי יהודא דאמר כל נדר שלא ידעו בו רבים יחזיר. ועוד דהרי"ף משמע שפוסק כחכמים שהרי כתב המשנה כצורתה סתם ואין לומר דהרמב"ם פליג עלי' דרי"ף כל היכא דאפשר הילכך כמו שפירשתי עיקר ע"כ. ואני אומ' אינו עיק' אלא דבריו עיק' תמו' וע"ק על המחפש שחפש ולא מצא הלא כתב הרמב"ם להדיא בפי' המשניות שפסק הלכה כר' יהודא וקושיו הנ"ל שהקשה אמאי לא פסק לעיל הלכה כר' יהודא נ"ל משום שדבריו בטלים לגבי ת"ק ועוד א"א לפסוק כר' יודא מאחר דאנו ק"ל דנדר שהודר ברבים יש לו הפרה כדפי' לעיל ומהשתא נמצאו דברי הרמב"ם והרמ"ה ישרים ועיקר וכן פסק הרז"ה דהיה בעל המאור ואף דברי הרי"ף כך נוטין שהביא אלו המשניות כצורתם ולא כתב בפירוש המשנה של המוציא ש"ר דאיירי בדכפלי' כו' אלא מביא לישנא קמא דר' יוסף דמפרש דאיירי באומר לה משום ש"ר אני מוציאך לחוד ואי הוה ס"ל הלכה כחכמים כדעת הרא"ש בע"כ ה"ל לפרושי דאיירי בדכפלי' כו' וא"א לפרש כמו שפירש הקאר"ו דמתני' דש"ר איירי באמר לה ומתני' דאיילונית בלא אמר לה כאשר כבר כתבתי טעות דחזינן מדרבא דבלא אמר לה כו' לא הוי פליג ר' יהודא אלא ס"ל להרי"ף מאחר דחזינן מדבריו דבאמר לה סגי ולא צריך לכפולי כו' א"כ ממילא חזינן דהלכה כר"י ולא כחכמים דסתמא דמתני' נמי ס"ל דבכל ענין אפילו בלא כפלי' למלתי', והרמב"ם כתב וז"ל וכן המוציא את אשתו משום איילונית או משום שרואה דם בכל עת תשמיש ה"ז לא יחזיר לעולם שמא תנשא האיילונית ויהיו לה בנים ותתרפא הנדה ויאמר אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי מגרשך ונמצא הגט בטל והבנים ממזרים עכ"ל וכתב עליו המ"מ וז"ל וק"ק למה לא ביאר רבינו דוקא בשאמר לה דמ"ה מוציאה דהא וודאי באיילונית ליכא משום פריצותא אלא משום קלקולא אי אמר לה אין ואי לא לא ואפשר דבאיילונית כיון שהוא מום גדול סתמא כפירושו ואע"פ שלא אמר לה יכול לקלקלה ולהוציא לעז עליה ולפיכך לא יחזיר וזהו שבגמ' לא הזכירו והוא שאמ' לה גבי איילונית כו' ודבריו לא נחים לי בזה דא"כ מאי פריך, דרבנן אדרבנן נימא דהכא איירי בדלא אמר לה משום איילונית אני מוציאך וטעמא דרב יהודא דלא יחזיר משום דסתמא כפירושו. ורבנן ס"ל דלא אמרינן סתמא כפירושו ותו לא נצטרך לאוקמה חכמים כר' מאיר ודלא כהילכתא. אלא בוודאי לא מחלקינן בינייהו ודין אחד למוציא משום ש"ר ולמוציא משום איילונית וכולהו איירי בדאמר ורישא איירי בדכפלי' והכא בדלא כפלי' ואין להקשות אמאי לא פליגי מיניה וביה במוציא משום ש"ר אי כפלי' למילתא. אפשר לומר דבהכי הוה פליגי כבר בעניין האיילונית וגם משום דבעי למתני עליה שתיקותך יפה מדבורך וא"כ בע"כ צ"ל מה שכ' הרמב"ם דין האיילונית בסתם אפילו לא אמר לה סמך אדלעיל גבי מוציא ש"ר ונדר שפי' להדיא באמר לה ומ"ה כתב וכן המוציא את אשתו משום איילונית כו' כלומר דאיירי כגוונא דלעיל וכן עיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה