אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ד › סימן נו

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן נו

סימן נה

מתניתין עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו. שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכתוב שטר על דמיו רשב"ג אומר אינו כותב אלא משחרר ופריך תלמודא מי משחררו אמר רב רבו ראשון שורת הדין אין העבד חייב כלומר לרבו שני כדרב' דאמר רבא הקדש פירוש קדושת הגוף. ושחרור מפקיעין מידי שעבוד אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו שני ועושה אותו בן חורין וכותב לו שטר על דמיו שמא ימצאנו בשוק ויאמר עבדי אתה. רשב"ג אומר אינו כותב העבד אלא המשחרר כותב שטר על דמיו כפי שהוא שוה למכור עתה וזהו על דמיו ולא כפי החוב שחייב לו מאחר דאין החיוב עליו אלא משום היזק שעבודו אינו משלם אלא כפי דמי השעבוד ואף לת"ק שכותב העבד שטר לרבו שני אינו כותב אלא כפי דמיו. וכן פי' הרמב"ם במשנה וקא מיפלגי במזיק שעבודו של חבירו רשב"ג סבר חייב ורבנן סברי פטו'. וכתבו התו' והרשב"א והר"ן דאיירי באפותיקי מפורש דאי בסתם אמאי לכתוב שטר יגבה בשטר מכירה דהא משתעבד, לו כל נכסיו וגם מ"ט דרבנן דפטרוהו. וכתב הרי"ף והרא"ש אחריו וק"ל כרשב"ג כדאיפסיקא הלכתא בהדיא דדיינינן דינא דגרמי. ע"כ. והראב"ד חולק ואמר דאינו דומה לשורף שטר כו'. ואני אומר מדקאמר תלמודא סתמא דפליגי במזיק שעבודו כו' משמע דאין לחלוק וכן עיקר וק"ו לפי מה שכתבו התו' דאפילו מאן דפוטר בדיני דגרמי מ"מ אפשר דמחייב במזיק שעבודו כדמוכ' בהמני' וא"כ אנו דק"ל דמחייבינן בדיני דגרמי ק"ו דמחייבינן הכא וכן דעת רוב המחברים. והנה הרי"ף והרא"ש לא הביאו הכי אלא דברי רב ולא הביאו פי' עולא שמפרש דמתניתין בשחררו רבו שני כו' אלמא דלא חיישינן לדברי עולא במקום רב שהיה קדמון גדול ממנו טפי בחכמה ובמנין ומזה מוכח דליתא לדברי הרמב"ם שפסק כעולא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה