אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ד › סימן מא

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן מא

סימן מ

מתני' העדי' חותמין על הגט מפני תיקון העול' ופריך מפני תיקון העול' דאוריי' היא דכתי' וכתוב בספ' וחתו' והעד עדי' אמר רבא לא נצרכא אלא לר"א דאמר עידי מסירה כרתי תקנו רבנן עידי חתימה זימנין דמייתי עדים. א"נ זימנין דאזלי עדים למדינת הים משמע דוקא מפני תקון העולם אבל מן הדין כשר בלא עידי חתימה. ולעיל בפרק שני תנן וחכמים מכשירים על נייר מחוק ועל הדפתרא. ומוקי לה כר' אליעזר דמכשיר בדבר שיכול להזדייף דסמכינן אעידי מסירה וגם נראה לכתחלה מכשר ר' אליעזר מדקאמר ת"ק לעיל בפרק ב' אין כותבין על נייר מחוק וקתני וחכמים מתירין משמע מכשירין לכתחלה וכותבין. ועוד דבדיעבד לא שייך למיתני מכשירין כדמוכח לקמן בפרק הזורק דאיכא למ"ד בגט ישן לא יגרש לכתחילה ואם גירש תנשא וקרי לי' פסול דפריך לקמן גבי שלשה גיטין פסולין ותו ליכא והאיכא גט ישן משמע דהיכא דפסול לגרש לא שייך למיתני מכשירין והא דתנן התקין רבי גמליאל שיהיו עדים חותמין על הגט לא שיהא צריך לעשות כן לכתחלה אלא תיקן ולימד לעשות כן כדי שלא יהא צריך לעידי מסירה אבל אם ירצה לכתחלה לסמוך על עידי מסירה יש לסמוך וכן פי' רש"י לעיל בפ"ק דרבי אליעזר מכשיר אפילו לכתחלה. ע"כ. וכך הוא ביאור דבריו תחילה כתב דוקא מפני התקנה הוא דחותמין אבל מן הדין כשר בלא חתימה כר"א ואע"ג דר' אליעזר אחר התקנה היה ומן התקנה משמע שלא יתנו גט בלא חתימה אין הפירוש משמע אחר התקנה אין כשר לגרש בו בלא עידי חתימה לכתחלה. ובסוף כתב ואף לכתחלה מכשיר ר"א עם חתימה שאם רצה לכתחלה לסמוך על עידי חתימה לבד הרשות בידו. ולענין דינא נראה בלא עידי חתימה אין להכשיר הגט לכתחלה שהוא כנגד התקנה דאי אפשר לפרש שאינה אלא עצה טובה מדנקט במתני' גבי אינך תקנות משמע דהא נמי תקנה ובגמ' איתא להדיא תקינו רבנן כו' משמע דתקנה הוא ועוד אי לאו הוה תקנה אלא עצה טובה מה צריך לתקנה כבר ידעינן מקרא דכתיב כתוב בספר וחתום שהוא עצה טובה אליבא דר"א כמו שפי' רש"י ואף הא"כ שכתב להכשיר בלא עידי מסירה כלל כאשר הבאתי לעיל בפ"ק סי' יו"ד היינו דוקא דיעבד כדמשמע מדבריו שהוא כשר ותנשא בו לכתחלה אבל לא כתב שכשר לגרש בו לכתחלה והיינו טעמא שהוא כנגד התקנה אם לא היכא שיש לחוש לעיגון מסתברא דשרי לגרש בו דהוי כמו דיעבד וכולי האי לא תיקנו לפסלו. ועוד אומר אני דנהגו כ"ע לחתום עדים בגט ולא שמענו אפי' מימים קדמונים שהובא גט בלא עדים. אם יתנו הגט בלא עדים אין לך לעז גדול מזה ואיכא למיחש לקלקול וגרע יות' מחתמו שלא לשמה דלא מינכרה ריעותא כל כך. וא"כ כל זמן שלא נשאת ואין לחוש לעיגונא ראוי שיכתבו גט אחר. ודוקא שנתנו הגט מאחר שנתגרשה בו מדאורייתא הוא שראוי לחוש לעיגון ותנשא בו. אבל כל זמן שעדיין לא ניתן אפילו היכא דיש לחוש לעיגון אין ראוי ליתן לכתחלה נגד התקנה ואיכא למיחש ללעז ומאחר שג"כ לר"מ פסול מדאורייתא. הנראה בעיני כתבתי:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה