אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ד › סימן לג

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן לג

סימן לב

מדאמרינן שינה שם עירו כו' משמע שראוי לכתוב בגט לשון עיר. ואנו נוהגין לכתוב מתא ולא עיר. ויש שכותבין במדינ' ועתה אומר לך טעם ויסוד למנהגי' שנהגו בכל המקומו'. וזהו אשר העתקתי מתקוני גיטין וז"ל במדינת מגנ"צא בספרד ובאשכנ' ובהרבה מקומו' כשהעיר גדולה כותבין במדינת פלוני' ובגליל צרפת אינ' נוהגין כן משו' דמשמע מדינ' לשון ארץ א' כמו בצרפת ובקופיצא וטראדיא' קורין מדינ' על דרך לעז פייאס אמנ' אביא ראיי' לדבריה' שמצינו עיר גדול' נקראת מדינה וראיי' מפ' שני דנזיר שבמדינה ר"ל ירושלי' וקור' לירושלי' מדינ' ועוד ראיי' מקרא ואני בעילם המדינה ועוד ראיי' מפ"ב דתרומו' ר' יהוד' אומר תורמין בצלים מן המדינה על הכפרי' אבל לא מן הכפרים על המדינה ועוד פ"ק דמגילה ר' שמעון בשם ר' שמואל. משפחה ומשפחה אלו הכפרים מדינ' ומדינה אלו הכרכים עיר ועיר אלו העיירות. ואולם ע"כ לא נהגו בגליל צרפת דלא ידעי שיעור עיר הראוי' להקרא מדינה וכותבין מתא דמפקא מכרך ומפקא מכפר הן העיר גדולה הן העיר קטנה כותבין מתא פלונית דגרסינן פרק עושין פסין מתוותא דמבלען בשבעים אמה ושיריים ונרא' דכפרים קטנים היו מדלא ידעם וקרו להו מתוותא. ובפ"ק דגיטין קרי להו לעירות גדולות מתוותא וקינא ודימונא ועדעדא דקאמר מתוותא דא"י קחשיב. וסעד לדברי ההוא דגיטין קאמר שווירי מתא דעל רכיס נהרא. והתם בכתובות קאמר בגמרא כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך ומפקא מכפר. ולפי נוסחות שלנו גיטין שכותבין בעיירות גדולות שעל שמם נקראה המדינה כותבים מדינת קלוניא על שמה נקראה מדינת קולין כותבין קלוניא וכן במעגנצא על שמה נקרא' מדינ' מגנצ' וכן בטריד' בורנקבורט כותבין וורנקבורט מתא אעפ"י שג"כ מקו' גדול הוא הואיל ולא נקרא המדינה על שמו כותבין ורנקבורט מתא ואם ישאל השואל כשכותבין הגט במעגנצא או בקלוניא בטרידא כותבין מדינ' מגענצא או במדינ' קלוניא דיתבא על נהר כו' וכשכותבין גט בורנקבורט כותבין בוורנקבורט מתא דיתבא כו' וכן בבינקא מתא דיתבא כו' ולמה אין כותבין ג"כ במתא וורנקבורט או במתא בינגא או למה אין כותבין במגנצא מדינה דיתבא וי"ל דאי כותבין במעגנ"צא מדינה דיתבא כו' טעיתי לומר המדינ' עצמה יתבא על נהר בינוס ולא מגנצא עצמ' קמ"ל דמגנצא עצמה יתבא על נהר בינוס. ואי נכתוב במתא וורנקבורט דיתבא על נהר מויי"ן כלומ' שמא יש כפר הנקרא שמו ג"כ וורנקבורט והוא סמוך קצת לאות' וורנקבורט. דוגמת זה פי' התו' במתני' פ"ק דגיטין מכפר לודים ללוד הנקרא כפר לודים מפני שבני לודי' מצויין שם תדיר. וא"כ ה"א אותו כפרי' הסמוך לוורנקבורט יתבא על נהר מויין אבל המתא וורנקבורט עצמה אינה יתבא על המויין עצמה כמו שתאמר קובלינצא מתא וכפר שלפניו ג"כ ליציל קובלשנ"א הילכך כותבין מתא דיתבא על נהר מויין כלומר המתא עצמה ואין להקשות תאמר עתה איפכא ניתן בכפר וורנקבורט ואנא דיתבא על נהר מויין. וי"ל זה לא הוי סימן דכפר נגרר אגב מתא ולא מתא אגב כפר. גם אין לתמוה כשעיר גדולה כגון מגגענצא כותבין לשון הקודש מדינ' וכשכותבין שאר מקום ורנקבורט כותבין מתא ולא כותבין עיר דהא עיר ועיר היינו עיירות או אמאי אין כותבין כרך כגון במעגנצא דהא מדינ' ומדינ' אלו הכרכים כדפרישי' לעיל וי"ל כמו שפירשתי לומר דלהכי כותבין מדינה במגנצא דעל שם מגנצא נקרא מדינת מגנצא להכי לא מצי למכתב כרך אלא הכל על שם המדינה אבל עיר אין לכתוב דפעמי' עיר קצת גדול' ופעמים עיר קטנה ולא ידעינן איזה מקום איקרי עיר לכך כותבין מתא דכל עיר נקראת מתא הן גדול הן קטן והכל כמו שפירשתי ומה שכותבין שם הנהרות אין בו חיוב כלל אלא הוא סימן לשני יוסף בן שמעון ושתי עיירות ששמותן ושם הנהרות אינן שווין וכ"כ המרדכי וז"ל נראה הטעם שכותבין שם הנהרות היינו משו' סימנא וכה"ג לא תיקנו לכתוב מו"מ לרווחא דמילתא טוב למיכתב. ע"כ. וכתב מהררי"ב וז"ל הרר"א כ"ץ כתב דאפילו שינה בה כשר וכ"ש אם לא כתב כלל שם הנהר או לא כתב כלל דיתבא על הנהר דכשר וכן נראה בעיני דאפילו לדעת ר"י שכתב שאם לא כתב כלל שם העיר דכשר ומ"מ אם שינה הוא פסול דהוי כמזוייף מתוכו ולא ס"ל סברת ר"ת דבכל דבר שא"צ לכתוב שאין פוסל בו השינוי. היינו דוקא בעיר שהיו נוהגין אף בימי חכמי המשנה לכתבו ומ"ה כתב נמי במרדכי אף שכתבנו שאם לא כתב שם העיר דכשר. וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה. אבל שם הנהרות שהוא טעם רחוק לסימנא ומשו' שלא יהיו שתי השמות של עיירות ולשופרא בעלמא בוודאי לא מחזי כמזוייף מתוכו כי הסופר לא דקדק בהן וכמו שכתב מהרר"יב בשם הרר"א כ"ץ. והמנהג עתה לכתוב כל הנהרות אפילו הן הרבה ולכתוב לכתחילה נמי כל השמות שיש כדפרי' לעיל וכותבין נמי נהר אפילו רחוק מן העיר יותר מתחום שבת אם ספוק העיר ממנו בין שמוליכין שם סוסים לשתות ממנו או לשרות בגדים ואם אין ספוק העיר כלל ממנו אפילו הוא בתוך העיר אין כותבין אותו. וכותבין נמי על מי מעיינות לכלול הכל ואין צריך לכתוב מי בארות ויש מקומו' שכותבין נמי מי בארות ויש מקומות שסמכו על ר"י מפרי"ש שנמנעו מלכתוב אף מי מעיינות. וכל מדינה ומדינה כמנהגה ולכתחילה ולא לעיכוב כלל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה