אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ד › סימן לב

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן לב

סימן לא

כתב הר"ן וז"ל משמע וודאי דר"ג כשם שעשה תיקון לשמותיהן כך עשה תיקון לעיירותיהן ובכלל איש פלוני הוא כך היה כותב בגליל מתא אנא ראובן שמארץ יהודא וכל שום שיש לו כדאמרינן ביבמות בקלוניא מתא אנא אדרולינא נהרדעא ואפשר שמתחילה מתוך שהיה מקלקל עליה בשמו ובשמה היה מקלקל אותה ג"כ בעירו ובעירה אבל כשתיקנו שיהא כותב וכל שום שיש לו מתוך שלא היה יכול להוציא לעז עליה בשמו ובשמה אף בעירו ועיכה לא היה יכול לקלקלה שהרי הגט מוכיח ששינה אותו מקומו. ומצאתי כתוב בתיקוני גיטין דשינה שם עירו ושם עירה לא איירי בשינוי ממש אלא שיש לאותה העיר שני שמות בשני מקומות ונ"ל טעמא דסוברין לשון אשכנז היא גוברת ומצוי ברוב המדינות ובפרט במלכות אדום ומ"ה הוא מנכר טפי וחשוב וקודם לשאר הלשונות ואף שבפראג הוא לשון ביה"ם שהוא כעין לשון כנען מ"מ רובא דרובא יודעי' בלשון אשכנז אבל באוב"ן שלשון הגר מצוי לשם ביותר ולשון אשכנז אין פשוט כ"כ ע"כ לשון הגרי חשוב קודם ואני אומר לאו משום חשיבות ל"א הוא אלא ששם בעי' פראג הוא עיקר השם שהרי קוראין הבהמ"יי בל' כנען פרה"י ובלשון אשכנז וחד שם הוא לשניה' מה שא"כ בשם השני מזיגרד שאינם אלא ללשונם הבהמיים לבד וראיתי בליקוטי שכתוב לשם וז"ל נראה כשיש לעיר או נהר ג' שמות שדי בשנים כמו פראג דמתקרי אזגרדי ולא כתבינן פרה"י אף שעיקר לשון כנען כן, ע"כ ולא נהירא כי מה חילוק יש בין ב' שמות לג' אלא העיקר דפראג ופרהי חד שם הוא כמו בוג ובוה דלקמן אלא שקשה לי למה לא כותבין פרהי כמו שכותבין בארץ רוסיא בזה אף שבלשון פולין נקרא בוג כדלקמן וכל זאת דוקא שנכתב בנימוסי העיר ששם העיר פראג ולא מזיגרדא או תרוויהו אבל אם עיקר השם נכתב בנימוסי מזיגרדי ולא פראג בוודאי אזלינן בתר עיקר השם ומהררי"ב גופא כתב וז"ל היכא דמסופקי' על שם העיר איך לכתוב בדיני' באתיותיה יש לילך לסופר מתא של העי' ולהעתי' ממנו אות באו' ואזי ידקדק ממנו ואז ישלח לשני' או שלש' רבני' אם יסכימו לדעתו כאשר מוסכם ביניהם כן יקום ע"כ עוד מצאתי בתיקוני גיטין וז"ל ואם אין ידוע בוודאי שם העיר יש לשאול איך כותבין הגוים בספריהם שם העיר אבל מה שכתבו נמי כשיש לעיר ב' שמות איזה לכתוב קדם היינו דווקא בששניהם כתובים בספריה'. ומהררי"ב כת' וז"ל בריש כל הגט מסיק אנא פלו' ממקו' פלו' מגרש אשתי פלונית ממקום פלוני. אלמא דכתבינן מקום במרדכי פרק השולח כתב אין צריך לכתוב המקום וע"ש ואנן פסלינן ליה ואף אם יש לעיר שני שמות צריך לכתוב תרווייהו ואם לאו פסול וכ"ש היכא דאיכא לעיר ב' שמות כגון פראגא דמתקרי מזיגרדי ובאובן כותבין ב"לא לבסוף בודן דמתקרי אובן ע"כ וכל זו לכתחילה אבל מ"מ אי לא כתב אלא שם אחד והכל מכירים אותה בשני השמות דכשר כמו שכתבתי לעיל בסימן י"ד גבי שמות האיש, ומה שכתב מהררי"ב דבפראג כותבין ל"א ובעיר אוב"ן להיפך כן מצאתי בתיקוני גיטין וז"ל והיכא שיש לעיר שני שמות אחד ל"א ואחד לשון אחר כותבין ל"א קודם כגון פראג דמתקרי מזיגרדי פי' בין שני כרכים יושבת וכן כל כה"ג ונראה דוקא כששני שמות אין ידועין בשני המקומות אלא שם אחד במקום הכתיבה ושם אחד במקום הנתינה אבל אם ידוע שני השמות כו' לא נקרא שינה שם עיר ואפילו לא כתב אלא שם אחד כשר אלא, דלכתחילה בעינן לכתוב כל השמות וכמו שפי' בשינה שמה ומ"מ נראה דלא דמי שינה שם עירו לשינה שמו דהתם כי לא כתב שמו ושמה פסול לגמרי' ואם לא כתב שם עירו ועירה כלל הגט כשר כאשר כתבתי בע"ב סימן ב':

גם אני קבלתי במקום שלא הורגל ליתן בה גיטיו ואין ידוע איך נכתוב שם העיר ונהרותיה שיש לילך ולשאול מערכאות שלהן או מכומרי העיר שהם יודעים יסוד שם העיר ונהרותיה. ומעתה אני תמה על עיר לבוב שהי' בה זקן וחכם ונהג לכתוב שאנו מנין כאן בלעמבורג דמתקרי לבו"ב וזה אינו נכון העיקר שם העיר לבוב ויסד השם על הדוכס שיסד העיר והי' שמו לב שהוא לשון ארי והאשכנזים קראוה לעמבורג כלומר ליבן בורג אם כן ראוי לכתוב בלבוב דמתקרי לעמבורג ובקראקא כשנותנין גט בקאזמר מקום דירת היהודים כותבין בקאזמר דמתקריא קאזמירו אינו נכון בעיני דעיקר שם העיר קאזמירו והוסד על שם המלך מקדמת דנא שהיה שמו קאזמירו וא"כ יש להפך ולכתוב קאזמירו דמתקריא קאזמר ועוד נרא' בעיני לכתוב המכונ' מאחר שדומה במבטא לשם המובהק וכמו שכתבתי לעיל בסימן ב'. והעיקר היה נראה בעיני לכתוב קאזמירו ותו לא דקאזמר הוא קיצור השם בל"א וכן נראה בפוזנא ופאזנני וכל זאת לפי דמיוני שמקור שם העיר קאזמירו אבל אם חקרו בערכאות שלהם ששם העיר קאזמר א"כ אין לי עליהם אלא במה שכתבו דמתקריא אלא לכתוב המכונה כפי אשר הכרעתי לעיל בסי' ב' גם יש לי לקרא תגר על מה שכותבין כלל שם השני מאחר שדומה כמעט ממש לשם המובהק אולי סברו דקיצור השם אמרו ולא אריכת השם ומ"ה כותבין שרה המכונה שערכין וכן קבלתי מחמי הגאון מהרי"ק ירושלמי שמהר"ר משה יפה כתב שלמה המכונה שלומקא דקיצור, השם אמרו ולא אריכת השם ומצאתי נמי כתוב בהגה' וז"ל מצאתי גט שכתוב בו שלמה המכונה שלומכיל ע"כ. אכן נראה בעיני שלא לחלק ושרה שנקראת שערכין יוכיח שאין כותבין המכונ' כמו שכתבתי בסוף סימן כ"ו. גם מצאתי בתיקוני גיטין שאין כותבין חנה המכונה חנינא ולא בילא המכונה בילטא מרגליות מרגלות גם חמי ז"ל לא חש לדברי מהר"ם יפה ז"ל ולא כתב בגט המכונה שלומקא שוב דקדקתי ומצאתי שאף מהררי"ב כתב שלמה המכונה שלומכיל ואף שהוא כתב דלא בעינן שרה המכונה שערכין דהוי כמו יצחק חקין צריך אני לומר מ"מ שאותה כינוי שלומכיל שלא היה בא מכח שם המובהק אלא מסיבה אחרת ומ"ה כתבו או שהיה בעיר שני יוסף בן שמעון וכתבו זה להיכר ובארץ רוסיא דמכנים כל שם שלמה שלומקא או שלומיצא אין לכתוב המכונה כלל אם לא בשני יוסף ב"ש. וחלילה שאני קורא תגר כדי להוציא לעז על גיטין הראשונים דבודאי אין בו חשש פסול ואיני אלא כמתמיה ולכתחילה אחוה דעתי כי תורה היא וללמוד אני צריך ולא לשעבר כלל אלא להבא מכאן והלאה נחזור לראשונו' בבריסק דליטא כותבין נמי עיקר שם העיר בריסטי ולא כותבין דמתקריא בריסק. והיינו כמו שפי' לעיל אכן תמה אני שכותבין מתא דיתבא על נהר בוה דמתקרי בוג על לא דבר שידוע שבלשון רוסיא כל גימ"ל קורין אותו בה"א וכל מה שברוסיא הוא בה"א בפולין קוראין בג' ומ"ה אותו הנהר בפולין קוראין אותו בוג וברוסיא קורין אותו בוה ואין זה שתי שמות כלל לומר שאעפ"י שמכירין אותו בשתי השמות שמ"מ ראוי לכתוב כולן כדפי' לעיל גבי שמות האיש הת' ס"ס שתי שמות איכא אבל הכא שם אחד ממש איכא ולא דמי למה שכותבין נמי שם העיר בל"א אעפ"י שאין אלא לשון אחד מ"מ הוא ביאור לשם המובהק וחלוקים במבטא מה שא"כ הכא ממש שם אחד הוא ומ"מ אין בזה קריאת תגר אפילו לכתחיל' בפרט מאחר שכבר נהוג לכתוב כך והוא לבאר ביותר אעפ"י שאינה צריך מ"מ אין בזה חשש ונזק לגט:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה