ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן כ
דין כששם א' בלשון עברי. דהיינו כל שמות הנזכרים בתורה ובתלמוד כותבין דמתקרי, וכששם השני בלשון לעז כותבין המכונה. לזכר כותבין דמתקרי. ולנקיבה כותבין דמתקריא באל"ף ואם הוא ביאור לשם המובהק כותבין דמתקרי ואם דומה קצת לשם המובהק כותבין המכונה. וכשכותבין המכונה אין חילוק בין זכר לנקיבה והיכא שיש לבעל כינוי וגם לא לאביו כינוי יכתבו פלוני המכונה פלוני בן פלוני המכונה פלוני. ואם כתב כינוי הבעל אחר שם אביו פסול. ומ"מ אם כבר ניתן הגט כשר. והיכא שכינוי הבעל והאב שוים. כותבין כינוי אחר שם אביו וביארנו דגבי משומד נוהגין לכתוב וכל שום וחניכה, אפילו בארצות שאין כותבין בלא משומד והיכא דיש כינוי למשומד כותבין פלוני המכונה פלוני וכל שום וחניכה והיכא שהאב משומד כותבין פלוני בן פלוני וכל שום וכו'. ואם שניהם משומדים כותבין פלוני כן פלוני וכל שום וחניכ' דאית לי ולאכהתי. ואם האשה משומדת. כותב פלונית וכל שום וחניכה כ'. ואם היא בת משומד. כותבין פלונית, בת פלוני וכל שום וכו'. ואם שניהם משומדים כותבין פלונית בת פלוני וכל שום וחניכה דאית ליך ולאבהתיך וכו':
פסק כתוב בהג"ה סמ"ק רגילין לכתוב דמתקרי כששם השני בלשון עברי וכששם השני בלשון לעז כותבין המכונה ע"כ ועברי דקאמר לאו דוקא לשון קודש אלא כל שמות המוזכרים בתורה או אפילו בתלמוד בכולן כותבין דמתקרי. חוץ משמות הבאין מלשון לועז דכותבין המכונה וכל השמו' הנשתנות על ידי חולי. לעולם כותבין דמתקרי ובלא חולי קשה להמצא שיהא לו שני שמות בלשון עברי אם לא בשתי שמות מדינות ועל ידי איזה סיבה, והנה מהררי"ק כתב, בתשובותיו דאף יהודא המכונה ליאו"ן דהיינו אריה ע"ש יהודה גור אריה. כמו שמנהג פשוט דכל ליב הוא נקרא יהודא. מ"ה אין כותבין המכונה ליאו"ן. אלא דמתקרי כי כל כינוי שבתלמוד משמע שאינו שם כלל כמו המכנה שם לחבירו וכו' דפרק הזהב. וכן הוא בע"ז ואבדתם את שמם לכנות לו שם. וכן הכינויין של שם וכו'. והאריך. ואני מצאתי בסדרי גיטין שיש לכתוב יהודא המכונה ליווא דהיינו ליב. ועיין לקמן בסימן ל"א באות הלמ"ד איך כותבין ליווא. אכן מאחר שהב"י להדיא מסבר סבר כוותיה, א"כ מי הוא זה שיחלוק עליהם בלי ראיי' לכתוב המכונה. ונ"ל דוקא בעניין זה שאינו משום קיצור השם או להחליף השם אלא הוא עניין ביאור על תועלת השם לד"א אבל אם הוא דומה קצת לשם המובהק כגון אשה ששמה שרה. בעריסה. וקורין אותה שעריל. וכן רחל ורעכיל. כמו שנכתוב לקמן בסימן כ"ו לאותם שכותבין שני שמות אין כותבין שרה דמתקרי שעריל. אלא המכונה והמכונה רעכיל או רעכלין וכן שלמן המכונה זלמן. אף שדומה קצת לעברי. ומה שכתב מהררי"ק מדכתב הסמ"ק. אבל אין צריך לכתוב יצחק דמתקרי חקין. וכן ציפורה דמתקריא פורה משמע דאי הוי צריך לכתוב הוה כתבינן דמתקרי אלמא משום שדומה לשם העברי כותבין דמתקרי לא נהירא כלל דאין לך כינוי גדול מזה כשמקצרין השם ומוציאין אותו מתיקונו ומכנין אותו בענין אחר וזהו גימגום השם וכינויו כעין כינוי נדרים שהוא קונם קונח קונס אלמא דכל כה"ג איקרי שפיר כינוי. ומהררי"ק לא דיקדק בזה. ומשמעות הסמ"ק אין ראיי' דשמא חקין ופורה היה ראוי להיות כל אחד שם בפני עצמו דחקין הוא כמו חקים. ופורה הוא מלה מלשון המקרא. ובכה"ג היה ראוי לכתוב דמתקרי. אלו אי לאו דברור להם דחקין ופורה אינם משמות אלא מקצורי השם הן. אבל לעולם. בשאר כיכוי' אפילו דומים קצת לשם העברי כותבין המכונה. והנה לזכר כותבין דמתקרי ולנקיבה כותבין דאתקריא באל"ף. וכ"כ מהררא"ו בכתביו בשם הסמ"ק. אכן מצאתי בליקוטים שיש לכתוב דאתקריה בה"י כי כן מצינו בתרגום של מגילה ונקראה בשם. וכמדומה שהוא תרגום ירושלמי. אכן במקום אחר מצאתי כתוב על הגה' זו. ואני המעתיק לא ראיתי כתוב בגיטין אלא דאתקריא באל"ף. ע"כ וכן עיקר מאחר שכותבין דיתבא באלף דקאי על עיר שהוא לשון נקיבה ה"נ כותבין דאתקריא באל"ף וכשכותבין המכונה אין חילוק בין זכר לנקיבה אלא בקריאותו של זכר קורין המכונה בסגול ולנקיבה המכונה בקמץ כמו שוטה שוטה. וכל היכא שיש כינוי לבעל. כותבין המכונה על הבעל אנא פלוני המכונה בן פלוני. ואם יש כינוי לאביו. יכתוב אנא פלוני בן פלוני המכונה פלוני. ואם יש לכל א' וא' כינוי. יכתוב אנא פלוני המכונה פלוני בן פלוני המכונה פלוני. והיכא שכתב כינוי הבעל אחר שם האב פוסלו מהרי"ל ובתשובת מוהר"ר מאיר פדאו"ה הביאו וכן בדברי מהר"ר יוסף קאר"ו ואף שמצינו שאול בן קיש מלך ישראל היינו היכא דליכא למיטעי שהרי הכל יודעין שקיש לא היה מלך על ישראל. אבל בשם כינוי איכא למיטעי. ומ"מ נראה דלא פסלינן אלא כל זמן שלא ניתן הגט עדיין ולענין זה שצריך ליתן גט אחר כמעשה שהיה אצל מהרי"ל אבל בדיעבד אין קפידא ואפילו לכתחלה היכא דאיכא למיחש לעיגונא מאחר שאשכחן בקרא בכה"ג לא קפדינן. והיכא שכינוי של בעל שייך ג"כ אאביו. כותבין לכתחלה כינוי באחרונה אחר אביו וכן מצאתי בסידורי גיטין וכתב שיש לדמותו לשאול בן קיש מלך ישראל. ובמקום אחד מצאתי. היכא ששם הבעל אליקם בן אליקם שיש לכתוב אליקם המכונה גוצלק בן אליקם המכונה גוצלק ולא דמי לשאול בין קיש. דהתם בע"כ על שאול קאי ולא אקיש ע"כ מ"מ נ"ל כדעת הראשון והוא דעת רוב האחרונים ועיקר וטעם לדבר מאחר דאשכחן בקרא שהריחוק אינו מזיק וחוזר שפיר על הבן אף שכתוב אחרי האב, וכ"ש היכא דשפיר נופל על האב ועל הבן דקאי על תרווייהו. ולא נאמר דקאי על האב לחודי'. ועוד מאחר דיש להן כינוי אחד דומה לכהן או לוי שכותבין באחרונה וקאי אתרווייהו. וא"ל דשאני גבי כהן שמוכח שקאי עליו שהרי כשאביו כהן הוא נמי כהן. זה אינו דשמא חלל הוא. ואף שיש להשיב ע"ז לא אאריך כי עיקר ההלכה ומנהג כתבתי. וגם משומד שנהגו לכתוב וכל שום וחניכה אפילו במקום שאין רגילין לכתוב בלא זה היכא שנשתמד ויש לו כינוי. כותבין אנא פלוני המכונה פלוני וכל שום וחניכה דאית לי פלוני בן פלוני. ואם אביו משומד כותבין אנא פלוני וכו' בן פלוני וכל שום וחניכא דאית ליה. אם שניהם משומדים כותבין אנא פלוני בן פלוני וכל שום וחניכה דאית לי ולאבהתי העומד וכו' למשומד' אנת אנתי פלונית וכל שום וחניכה דאית ליך בת פלוני ואם אביה משומד פלונית בת פלוני וכל שום וחניכה דאית ליה. שניהם משומדים פלונית בת פלוני וכל שום וחניכה דאית ליך ולאבהתיך כו' ואם יש כינוי כות' בין הכינוי מוקדם ואח"כ וכל שום וחניכ' כדפרישית רבי בעל. ואף שחכם אחד מן האחרונים כתב שאין לכתוב המכונה גבי משומד כי גדול אחד נתן גט למשומד והיה שמו שמעון ולא כתב המכונה זימלין. אף שגדול אחד שסידר גט למהר"ר טעביל שגירש אשתו בת מהר"ר זימלין כתב בת שמעון המכונה זימולין. ודוחק לומר דפליגי. אלא בודאי גבי משומד שאני מאחר דלא נכתב כינוי שלו המכונה הנוס מ"ה אין מזכירין שום ניכוי וכוללין הכל בוכל שום וחניכה וכו' אבל כל האחרונים מסדרי גיטין תפסו לכתוב המכונה היכא שיש לו כינוי וכן נראה עיקר. כי כ"ע ידעי שאין להזכיר שם גיות להדיא בגט. ואין כאן שום לעז בגיטין שלא הזכירו שם המומר: