ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן לד
דין דאין עושי מוגמר כין אם מכוין להדיה בין אם משוין למגמר הבית או הכלי אבל אם עושין כדי ליתן ריח טוב בפירות למתקן לאכילה מותר לא שנא אש מפזרן על גבי חרס או על גבי נחלת של עץ ואסור ליתן כוס מבושם על גבי שיראין כדי שיכנס בו הריח:
פיסקא ומניחין את המוגמר ביום טוב וכן אמר רכ אסי מחלוקת להריח אבל לגמר בו את הכלי שיהיו מוגמרים דברי הכל אסור ומשום הכי אסור לעשות מוגמר לגמר הכלי או הבית אפילו כדי להריח לחוד דהלכה כחכמים שאוסרין אבל מכל מקום מותר להביא הכלי של ברזל והוא מלא נקבים ומעשנים אותם מבעוד יום ופוקקין הנקבים מערב יום טוב ולמחר פותחים הנקבים ונמצא הבית מתגמר מאיליו ושרי אפילו בשבת כדאי' בסוגי' ומסיק איבעי' להר מהו לעשון פירות עי' שמפזרין סמים על גבי גחלים ליתן ריח בפירות אמר רב יהודא על גבי גחלים אסור מפני שהוא מכבה על גבי חרס מותר ואסקינן רבא אמר על גבי גחלים נמי מותר מידי דהוי בישרא אגומרא וכן הלכתא וכתב הרב אלפס מהו לעשון פי' לעשן את הפירות כדי להכשירן לאכילה וכן כתב הרמב"ן לא תטעה לומר שזולת הגימור אינן ראוין לאכילה כלל פשיטא דשרי דהוי אוכל נפש אלא כלומר להכשירן כדי שיהו מעולין ביותר ומה שכתב ראי' מבשרא אגומרי התם כמי אפשר לצלותן סמוך לגחלים ולא לעשות כיבוי אלא שהוא מעולה ביותר ושרי הכי נמי הכא וכן פירש הר"ן ופרש"י דלא שייך לומר שאין זה שוה לכל נפש משום דראוין אף לעניי' אלא שאיך מצוי להם ודומה לנזדמן לו צבי ביום טוב כדאי' בפרק קמא דכתובות וכפרש"י וכתב באור זרוע שאסור לכפות כוס מבושם על מלבוש של שיראין כדי שיכנס בו ריח הבושם משום דקא מוליד ריחא ובדרשות מהרי"ל אוסר להניח אתרוג על גבי טלית או סרבל ביום טוב ראשון משום דקא מוליד ריחא דומיא דכסא על שיראי בפרק שני דביצה ותימה לי הא לא אסר להניח הכוס אלא כדי למגמרו כמו שכתב האור זרוע והא ראי' דמשום הכי נקנו שיראי ולא אמר סתם מבגד דעלמא אלא שדרך שמגמרם אותן אבל היכא דאינו מכווין למגמרו נראה דשרי ולא שייך הכא לומר פסיק רישא אלא במלאכה ממש אבל הגימור גופא אינו מלאכה אלא הכיבוי וההבערה: