אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ב › סימן לג

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן לג

סימן לב

דין דמותר לרבץ הבית אפילו בשבת ואפילו אין הקרקע מרוצף וכיבוד אשור אפילו בקרקע מרוצף:

מתני' אף הוא אומר שלשה דברים להקל מכבדין את המטות (נראה לי בית המטות) ומניחן את המוגמר ביום טוב ועושין גדי מקולס בלילי פסחי' וחכמי' אוסרין בכל אילו שלשה וכ' הרא"ש מדברי תו' משמע דאף רבי גמליאל דמקיל לא שרי לכבד אלא בי' המטות וביום טוב אבל כל הבית אסור לכבד ולא שרי אלא לרבוץ כדאי' בסוף פרק המצניע והתם מסיק על ריבוץ הבית והאידנא דקיימא לן כרבי שמעון שרי אף לרבץ את הבית דאין ומתכוין לאשווי גומות מפסיק רישא נמי לא הוי ופסק רבינו חננאל והלכות גדולות דהוא הדין לכבד שרי ולא נהירא דבפ' כל הכלים פליגי במכבדות של תמרה דר"ה שרי מכבדות של מילת לטלטל מחמה לצל ואסר בשל תמרה ורבי אלעזר שרי אף בשל תמרה ופריך במאי עסקינן אילימא מחמה לצל בהא לימא רבי אלעזר אף בשל תמרה ומאי קושי' אילימא (נראה לי אימא) אין הכי נמי סבירא ליה כרבי שמעון דקיימא לן כותי' והוי דבר שמלאכתו להיתר אלא ודאי כ"ש מודה דאסור דהוי ליה מזיז עפר ממקומו אי נמי דחשיב פסיק רישא טעי ממרבץ וכן בית המטות דוקא התירו ומשום פירורין וביום טוב ולא בשבת ורבינו חננאל והלכות גדולות צריך לומר דהני תנאי סבירא להו כר"י דאמר דבר שאין מתכוין אסור עד כאן ובן דעת כל הצרפתים לאסור ודעת הרמב"ם כדעת הרב אלפס להתיר אלא שחילק בין מרוצף לאינו מרוצף מה שאין כן בסיכה שאין סכין הקרקע ואין מדיחין חותה אפילו אם הוא מרוצף גדרה מרוצף אטו שאין מרוצף דאתי לאשווי גומות והרבינו אשר כתב בתשו' שאלה על כיבוד שנוהגין באשכנז באיסור ובארץ הזאת סומכין על דברי הרב אלפס זכרונו לברכה ולא מלאני לבי לאסור להם כי לא היו שומעין לי ומאחר שנתלין באילן גדול למה אעשה אותן מזידין עד כאן ובארצינו נוהגין איסור אפילו במרוצף ומרביץ שרי אפילו באינו מרוצף משמע להדיא דאסור לומר לכותי שיכבד הבית דכל שאסור לעשותו אסור לומר לכותי לעשותן אלא שבוע"ה רגילין האידנא להקל בזה וכתבתי מזה בפ' כל כתבי בסי' ל"ט והאגור כתב שאביו זכרונו לברכה הי' אוסר הכיבוד אמנם התיר לכבד בבגד או במטלית עד כאן ותמה עליו מהנ"י קאר"ו וזה לשונו ולא ידענא מה שכתב שהרי הוא מזיז עפר ממקומו וגם משוה גומות כשמכבד בבגד כמו שמכבד במכבדת עד כאן ויפה כתב אלא שאני אומר הנח להם כו' שיש להם על מי שיסמכו אכן ביש מקומות שנוהגין להקל לכבד (בכנף) של אווזא וזהו שיבוש גדול נהי דשינוי הוא קצת מכל מקים לענין משוה גומות הוא ממש כמו מכבדתן ואם כן מלאכתו לאיסור ואסור אפילו לטלטלן מחמה לצל כי אם לצורך גופו או מקומו והר"ן כתב בשם הראב"ד שאינן מותר לכבד אלא בית שנתכבד מעט ואין שום דבר שיהא אסור לטלטלו אלא שהוא רוצה לכבדו מפני פירורין ושער של פולין ושל עדשים או עצמות שהן ראוין לבהמה עד כאן ויפה כתב אם בא אליהו והעיד שלא נעל בה שום צרור ועפר אלא שער של עולין וקליפות ועצמות וזהו קצת מן הנמנע על כן אין להקל בזה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה