ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן כז
דין מי שרוצה לערב על אחרים לוקח העירוב שידו ונותנו למי שיש לו זכות וא"ל זכה שעירוב זה בשביל פלוני והזוכה צריך להגביה טפח וחוזר המוכה ונוטלו מיד הזוכה ומברך על מעות עירוב כו' וכשאין רוצה לערב לאחרים א"ע לזכות כלום אלא לוקח העירוב בידו ומברך כו'. כתב הטור (בסי' תקנ"ז) וז"ל כיצד הוא עושה לוקח העיכוב בידו ונותנו למי שיש לו זכות בשביל מי שמערב ע"י וא"ל זכה בעירוב זה לפלוני ונוטלו הזוכה מידו וחוזר ונוטלו מיד הזוכה ומברך על מצות עירוב רמואו בדין יהא שרי לנו לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא דבעיומלו כל צרכנא מי"ט לשבת ולכל בני העיר הזאת או למי שרוצה לפרש ע"כ ובודאי ברוצה לערב על אחרים הוא דצריך למיעבד כך אבל אינו רוצה לערב על אחרים א"צ לזכות כלל אלא לוקח העיכוב בידו ומברך (ואומר) בדין יהא שרי לנו וכו' כ' הר"ן בפ"ב דביצה צריך הזוכה להגביה העיכוב מן הקרקע טפח דכיון דברשות מזכה הוא לא מצי זכי בלא הגבהה דהכי תני לה בתוס' גבי ע"ח וכ"כ הטור גבי ע"ח וה"ה ע"ת: