אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ב › סימן כו

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כו

סימן כה

דין מי שלא הניח ע"ת ואין אחרים שערבו שיוכל להקנות להם קמחו או יש אחרים ואיני רוצה להקנות להם התירו לו חכמים משום כדי חייו שיעשה דבר מועט כגון לאפות ככר א' ולבשל קדרה א' ולהדליק גר א' ואפילו הוא עצמו הותר לעשות ובארנו דאם לא עירב אסור אף בהדלקת גרות רק משום כדי חייו מותר בגר א' ולכן ע"ל בתוך נוסח של ע"ת בדין יהא כו' ולאדלוקי שרגא כו' ועו' בארנו דמי שלא הניח ע"ת יכול לחפש בנר איזה דכר ואפילו מבע"י בי"ש ולהניחו דלוק עד הלילה:

מתני' ג' דברים ר"ג מחמיר כדברי ב"ש אין טומנין את החמין מי"ט לשבת ואין זוקפין את המנורה בי"ט ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין אר"ג מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין א"ל מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל בני ישראל להיות אופין פתין גריצין ורקיקין והלכה כחכמים ולק' סי' ל"ב נפרש מהו עת גריצין אין טומנין את החמין כו' ה"ד אי דאנח ע"ת מ"ט דב"ש אי דלא אנח ע"ת מ"ט דב"ה אמר ר' הונא לעולם שלא הניח ע"ת וכדי חייו שרו ליה רבנן ור"ה לטעמי' דאמר ר"ה מי שלא הניח ע"ת אופין לו פת א' ומבשלין לו קדרה א' וחממין לו קיתון א' ומדליקין לו נר א' וי"א אף צולין לו דג קטן כ' הרא"ש יש מדקדקין מדקתני אופין לו ומבשלין לו משמע דאחרים עושין לו אבל לא הוא עצמו ולית' דאם יש אחרים שעירבו יקנה להם קמחו ויעשו לו כ"צ ועוד מאי קאמר ומשום כדי חייו שכו ליה רבנן מאי הוצרכו להיתר זה כיון שיכול להקנות להם קמחו הלכך מיירי בדליכא מאן דערבו ומשום כדי חייו התירו לו חכמים לעשות לו דבר מועט ואופין ומבשלין אבני ביתו קאי וכ"מ בירושלמי דקאמר עירב ולא עירבו אחרים ר' יצחק אמר צולין לו דג ר"ה אמר מחמם לו חמין ושמואל אמר מדליקין לו את הנר וכ"פ הר"ן ובודאי יפה כ' שאפי' הוא עצמו שרי ול"ד אחרים קאמר אכן מה שמשמע מדבריו שאם יש כאן אחרים שהניחו ע"ת שלא התירו לו משום כדי חייו אלא צריך להקנות קמחו לאחרים אין זה מוכרח דשמא אם אין רוצה להקנות לאחרים כדי שיעשו לו תבשילו אלא הוא רוצה לעשות לעצמו רק בכדי חייו נמי שרי וכ"כ המ"מ בשם הרשב"א וז"ל לא הי' שם אחרים להקנות להם קמחו או שלא רצה להקנות קמחו לאחרים אופין לו בצמצום עת א' וטומנין לו קדרה א' וצולין לו דג קטן וכן נמלא כ' בתשו' והביא ראי' מתו' כדי שיוכל לתקן לו כדי חייו אם אינו רוצה להקנות לו קמחו לאחרים וכ' התו' והרא"ש אחריהם מדקאמר מדליקין לו את הנר משמע מי שלא עירב אף להדליק אסור ומדליקין לו את הנר דקאמר היינו נר א' כמו פת א' וקיתון א' אע"פ שלא פי' כן לכן נהגו כשמניחין עיכוב לומר לאפויי ולבשולי ולאדלוקי ולאטמוני ואע"פ שפי' שלא תקנו ע"ת אלא לעיקר סעודה היינו דא"צ לעשות העירוב אלא מפת ותבשיל שהוא עיקר הסעודה אבל צריך להזכיר כל דבר שאסור לעשות בלא עירוב ואע"פ שהרי"ף והרמב"ם לא הזכירו לאדלוקי שרגא מ"מ דברי תו' והרא"ש עיקר וכן אי' בה"ג וכ"כ הרשב"א והר"ן עוד כ' הרא"ש והרי"ף לא הביא מימרא דרב הונא ולא ידענא טעמא אי משום דרבא דהוא בתראה אוקמי למתני' בשנוי' אחרינא מיהו ברייתא מיתנא כר"ה ע"כ ויש דוחין ואומרין דמאחר דרבא משני למתני' בשהניח ע"ת אלמא דלא ס"ל הא דר"ה ואע"ג דת"כ דר"ה מאחר דרבא בתראה הוא ולא חייש לה אנו נמי לא חיישינן לה ולא נהירא דאיך פליג רבא על ברייתא דהא פרכינן מסתמא דברייתא תיובתא לאמוראים א"ל כב ודכוותי' ומשני תנא הוא ופליג אלא בודאי כבא ל"פ על הברייתא אלא דפליג על ר"ה דמוקי מתני' בשלא הניח ע"ת ומוקי הוא אפילו בהניח וליכא נפקותא בשינוי' דילי' לפי פסק הלכה כדאי' בסוגיא וכ' מהר"ם היכא שלא הניח עירוב שיכול לחפש בחדר שום חפץ בכר אפי' מבע"י ולהניחו דולק עד הלילה וכ"כ הטור בשמו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה