ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן ט
דין דנים מלוחים אין בהן משום בשולי כותים אם צלאן או בישלם הכותי' ואם צלאן כותי' סומך עליהן משום ע"ת ואפי' אם מלחן כותי' וצלאן אין בהם משום ב"כ ואם עושים כותים כסא דהרסנא מטוגין בשומן קרבי דגים וקמח אסור ושל דבר שנאכל כמות שהוא חי אין כו משום ב"כ ויוצאין בו משום ע"ת ותבשיל של ע"ת בין הוא עלוי בין כבוש בחומץ או בחרדל בין שהוא מבושל מאד יוצאין בו משום ע"ת אכל במליחה בלא בישול אע"פ שנאכל מחמת מלחו אין עושין ממגו ע"ת ושיעור ע"ת צריכין כזית בין בתחילה בין כסוף בין לא' בין לק':
אמר כ' אידי אמר כב דגים מלוחים אין בהם משום בישול כותי אם צלאן או בשלן הכותי משום דנאכל כמות שהוא חי וכל הנאכל כ"ש"ח אין בו משום ב"כ אמר ר' אשי אם צלאן כותי סומך עליהן משום ע"ת וכתב הר"אש אפי' מלחן כותי וצלאן דמליחת כותי לא אסרה אע"פ שנאכלין מחמת מלחן חיין לא אסרה כיון דנאכלין חיין ומסיק דאי עבדינהו כותי כסא דהרסנא פי' מטוגן בשומן קרבי דגים וקמח אסור דקמחא עיקר וקמח אינו נאכל כ"ש"ח ומ"ש התו' מקוטנויי"ש ומאובליי"ש כתבתי בפ' א"ט סי' קי"ח. גרסי' בירו' בההיא פירקא כל אוכל שהוא נאכל כ"ש"ח אין בו משום ב"כ ויוצאין בו משום ע"ת וכ"כ הר"ן בסוף תענית ומרדכי בה' ע"ב והסמ"ג כ' בפ"ה מה' תענית יוצאין בתפוחין מבושלין משום ע"ת כדמוכח בירושלמי דנדרים ע"כ תו מסיק תניא תבשיל זה של ע"ת בין הוא צלוי בין הוא כבוש בחומץ או בחרדל בין הוא שלוק הרבה בין הוא מבושל כהלכתו אבל במליחה בלא בישול אע"פ שנאכל מחמת מלחן אין עושין ממנו ע"ת ובקולייס האספנין שנתן עליו חמין מעי"ט פי' דג מלוח הוא ורך ונאכל כ"ש"ח אלא שנותנין עליו חמין וזהו בישולו כדתנן במס' שבת שהדחתו זהו גמר מלאכתו. ותחילתו פי' כשעשה התבשיל וסופו עי' אכלו או שנאבד ושייר ממנו קצת אין לו שיעור ומפ' בגמ' אין לו שיעור למעלה פי' לומר שלא יוסיף בו על כך וכך אלא יכול להוסיף כל כמה שירצה אבל יש לו שיעור למטה פי' שלא יפחות מכזית וכדא' ר' אבא אמר רב ע"ת צריכין כזית בין בתחילה בין בסוף בין לא' בין לק' וכן הלכה: