ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן ב
דין דמדינא סני בתבשיל א' לאפיי' ולבישול אבל אין לשנות המנהג לכתחילה וצריך פת ותבשיל לע"ת:
מסקינן בסוגיא ותנא מייתי לה מהכא את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מכאן אר"א אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מכאן סמכו חכמים לע"ת מדאורייתא ותו מסיק בסוגיא דלקמן מתני' דלא כהאי תנא דתניא ארשב"א מודים ב"ש וב"ה על ב' תבשילין שצריך על מה נחלקו על דג וביצה שעליו שבש"א ב' תבשילין צריך וזה כתבשיל א' שמחובר בו ובטיל לגביה ובה"א דיו בתבשיל א' כזה ושוין שאם פרפר ביצה ונתן לתוך הדג או שרסק קפלוטות ונתן לתוך הדג שהם ב' תבשילין ומסיק אמר רבא הלכה כתנא דידן ואליבא דב"ה דשרו בתבשיל א' וכתבו התו' שפסק ר"ת דלאפיי' צריך לערב גם בעת ואינו יכול לאפות על עירוב תבשיל א' דהא ק"ל כר"א דאמר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מדקא מייתי סתמא דגמ' כוותי' לעיל בריש פירקין דקאמר ותנא מייתי לה מהכא והא דקאמרי ב"ה בברייתא דחנניא מניח אדם עירוב תבשיל א' ועושה בו כל צרכו קאי אמה דקאמר (לעיל מיני') ב"שא אין טומנין את החמין אא"כ היו לו חמין טמונים מבע"י וסברי דאפי' בג' תבשילין צריך שיהא לכל א' וא' כנגדו וע"ז קא מיירי ב"ה ואמרו דעל תבשיל א' עושה כל צרכו כלומר כל מיני תבשילין כגון חמין וכיוצא בו והא דקאמר אביי ל"ש אלא תבשיל א' אבל פת לא היינו דוקא היכא דאין רוצה לאפות אבל אם היה רוצה לאפות היה צריך עת (ואין להקשות לפי דבריו שצריך פת לאפייה ותבשיל לבישול הוצאה והדלקה מאן שריא לן די"ל דלא אצריכוה רבנן אלא בעיקר סעודה) ולא נהירא לר"י חדא דמכל הני משמע דל"צ אלא תבשיל א' לכל דבר בין לאפות בין לבשל ומה שמביא הגמ' לעיל דר"א לאו משום דהילכת' כותיה אלא אסמכת' בעלמא מייתי על ע"ת אלא אדרבה ק"ל כריב"ל לגבי דר"א משום דר"א שמותי הוה ו' יהושע פליג עליה בירושלמי ואמר אופין ומבשלין על המבושל מ"מ אר"י לא מלאני לבי לעבור על דברי דודי וצריך ב' תבשילי פת ותבשיל וכן עמא דבר ע"כ ואף שבה"ג כתב נמי דבעי עת הפול וכן הורה כ"ש הזקן מ"מ נראה עיקר דברי החולקין כגון כ"י והרמב"ן והרשב"א והר"ן וכ"ד הרי"ף והרמב"ם וכן איתא בתוספתא להדיא ועוד אומר (אני) שאם הלכה כהאי תנא דברייתא דמייתי לה מהכא כו' ומביא דברי ר"א לפסק הלכה לא הוי קמבעי' מה"מ ולאתויי הא דשמואל אלא הוי ניחא לאתויי ברייתא דעדיפא מדשמואל וגם הוה ש"מ דבעי פת ותבשיל אלא משום דק"ל דלא בעי אלא תבשיל לחוד מש"ה בעי לאשכוחי אסמכת' מקרא אחרינא דלא כי האי בריית' אבל מ"מ אין לשנות המנהג לכתחילה ונוסח הברכה נכתוב לקמן בסי' כ"ז: