אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ב › סימן א

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן א

פרק ב

דין עירוב תבשילין שהניחן בי"ט א' לא יסמוך עליו לי"ט אחרון ואפי' אש התנה כפירוש לסמוך עליו אינו מועיל וגם בארנו דאסיר לעשות כ"ת לפני עי"ט רק עריך להניח בע"יט גס בארנו אפי' אם הניח ע"ת ט"מ לא יבשל ביום א' שחל ביום ה' דאבה ואם עשר וביטל אסור לאכול:

מתני' י"ט שחל להיות בע"ש לא יבשל בתחילה פי' להיות תחילת בישולו ועיקרו לשם שבת אבל מבשל הוא לשם י"ט ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מעי"ט וסומך עליו לשבת בס"א שני תבשילין ובה"א תבשיל א' ולקמן אפרש ושוין בדג וביצה שעליו שהם ב' תבשילין אכלו או שאבד קודם שבשל כל צרכו לא יבשל עליו בתחילה ואם שייר ממנו כ"ש סומך עליו עי' לבשל (בשבילו) ופריך בגמ' מה"מ פי' אהיכא סמכו רבנן אמר שמואל דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו עי' כשבא י"ט מע"ש קרוב שבת להשתכח מחמת י"ט שמרבה בסעודות היום ואינו מניח לשבת כדי כבודו הזהירך הכתוב לזוכרו וכשמערב ע"ת נמצא שזוכרו שהרי אינו עושה אלא מחמת שבת ואמר רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה לי"ט ורב אשי אמר כדי שיאמרו אין אופין מי"ט לשבת אא"כ התחיל מבע"י דאינו אלא כגומר והולך ק"ו דמי"ט לחול לגמרי לא וכתב הרא"ש וז"ל יראה דנ"מ בין אלו ב' טעמים דלרבה צריך לערב דוקא בעי"ט כדי שיברור מנה יפה לשבת ולרב אשי יכול לערב אפי' קודם עי"ט וי"ט של סוכות שחל להיות בה' בשבת יכול לערב עי"ט עירוב א' לשבת זו ולשבת הבאה ע"כ ואמת שכ"כ המרדכי בשם הירושלמי וכ"כ הגה"מ וז"ל בדין יהא שרא לן לבשולי ולאפויי מי"ט לחבירו מי"ט לשבת (ולמי) שסומכין על עירוב זה עד מי"ט האחרון ובלבד שיהא עירובו שמור עד מוצאי י"ט האחרון אכלו או שנאבד צריך לעכב בי"ט אחרון עכ"ל הירושלמי (והשתא) שמעינן מהירושלמי די"ט דסוכת העירוב שהניח בעי"ט ראשין מועיל גם לי"ט האחרון ובלבד שיאמר בפי' עד מי"ט האחרון והא דקאמר בירושלמי מי"ט לחבירו פי' רבינו אבי העזרי כגון אם חל י"ט ע"ש ושבת אז צ"ל מי"ט לחבירו דהיינו נמי מי"ט לשבת ע"כ ולא נהגו כן אלא לעולם אומרים מי"ט לשבת וכתב עוד אבל להניח בי"ט א' שיועיל בכל י"ט שבאותה שנה לא ול"ד לע"ח שמניח בפעם א' לכל שבתות השנה משום דהכא הוי טעמא כדמפרש רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה לי"ט ואי מקדים לערב כולי האי אין לך שכחה גדולה מזו ע"כ וכ"ז לא שוה לי כי אפי' לר"א שאמר הטעם משום אם יאמרו אין אופין כו' א"כ צריך לכל י"ט וי"ט דהוי בע"ש לתקן ע"ת מעי"ט ולא לסמוך על ע"ת הראשונה דשמא אתא חד דלא הוי בעת שהניח ע"ת הראשונה ועוד כשם שלא מהני ע"ת לכל השנה אם הניח לעני י"ט א' שיועיל לשאר י"ט שבאותה שנה ה"נ גבי סוכות דהא ג"כ שני י"ט הן וש"ע רגל בפ"ע הוא לענין פז"ר קש"ב ומה בכך שהוא סומך על ע"ת די"ט הראשון ס"ס לא יצא ידי חובות חכמים שתיקנו ע"ת לכל י"ט שחל להיות בע"ש ואדרבא אמינא דאפי' אם נאמר שכך הדין שיכול לעכב ע"ת בסוכות על כל המועד מסתבר לומר דדוקא לרבא דאמר כדי שיברור מנה יפה א"כ אפשר לומר כשזוכר בימים ראשונים ובורר לו מנה יפה לשבת ה"ה בימים האחרונים יברור מנה יפה כי כבר הורגל מהימים ראשונים בכך אבל לר"א דאמר כדי שיאמרו אין אופין כו' והטעם משום כשהניח ע"ת בעי"ט נראה כאילו התחיל מבע"י ואח"כ היי כגומר והולך כמו שפרש"י וא"כ איך הוי כגומר והילך מה שנעשה כבר מח' ימים ע"כ נראה בעיני שאין לסמוך כלל בי"ט אחרון על עירוב הראשון וכן עמא דבר גם מ"ש הרא"ש דלרבא צריך להניח ע"ת מעי"ט ולרב אשי יכול לערב אפי' קודם עי"ט לא נהירא מן הטעם שכתבתי גם למה נוציא המשנה מידי משמעותה שאמרה ועושה תבשיל מעי"ט ולא אמרה ועושה תבשיל קודם י"ט דהוי משמע בכל ענין. שוב מצאתי שכ"כ בס' כלב"ו (בהלכות יו"ט) וז"ל ויש לעיין אם יניח ע"ת קודם י"ט ב' ימים או יותר אם יועילו וע"ז כתב הר"ר נתנאל לחומרא דאין לשנות מנהג (לערב) קדם עי"ט בלא ראייה ברורה ואין לנו אלא לשון משנתינו עושה אדם ע"ת מעי"ט וסומך עליו לשבת וגם הברייתות והגמ' כך הוא וגם אין כבוד י"ט בתבשיל שכבר עברה צורתו ואיך בתבשיל זה שייך זכרהו מאחר שבא להשכיחו וכן טעמא דכולהו אמוראי לא שייכי אלא עי"ט ועוד האריך וכ"נ בעיני עיקר ועוד כתב הרא"ש בתשו' (כלל ס') שאפי' מי שהניח ע"ת לא יכול לבשל מי"ט הראשון שחל ביום ה' לשבת וכ"כ העיטור וכ"כ הר"ן בשם ר' אפרים והטעם אית' בירושלמי דשבות קרובה התירו ע"י עירוב ולא שבות רחוקה ועוד מאחר שהראשון הוא דאורייתא והשני דרבנן ל"ל לעשות מלאכה בכדי לצורך שבת מאחר דאפשר למחר וגם הוא יותר כבוד שבת שהרי אינו מפיג טועמו ול"נ שאפי' אם עבר ובישל בראשון שאסור לאכול בשבת ו דלקמן הוה המסקנא דלא אפשטי' הבעיא דעבר ואפה ואזלינן לקולא ה"מ התם משום דאין לו מה לאכול התירו לו בדיעבד אבל הכא דאפשר לו לבשל למחר לצורך שבת אסור ליהנות ממנו עד לאחר השבת מאחר דעבר אמילת' דרבנן דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתן בפרט בכה"ג שיש בידו עוד לתקן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה