ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן מט
דין בגד שהוא כלאים וקושרים בו מעותיו מותר להגיה בחיקו שאין דרך חימום בכך ומותר ליתן מעות בכובע של צמר ולקושרו בחוט של פשתן וכן ליתן מעות בסדין ולמיקשר בחוט של צמר ומותר ליתן בתי זרועות של צמר בגוף הבגד שהיא כעין יופ"א שהיא של פשתן או איפכא ולחברם בקרסים ולולאות שיכול להתירן ולפרקן באצבעותיו כ"ז שירצה ואסור להכניס ב' חבלים בידו כא' א' של עמר וא' של פשתן ומותר להניח אספלניות או רטיי' של כלאים ע"ג מכה:
אמר רב פפא הני צררי דפשיטי וזוזי אין בו משום כלאים ודבזרני יש בו משום כלאים פי' בגד כלאים שצרורין בו מעות מותר ליתן בחיקו שהמעות מקשה אותו ואינו מתחמם דבזרני שצרורין בו זרעים יש בו משום כלאים ואסור ליתנם בחיקו כ"כ הר"אש לפסק הלכה בה' כלאים וכ"פ הטור אחריו (בי"ד סי' ש"א) וכ"פ ר' ירוחם ותימה אמאי השמיט דברי רב אשי שאמר א' זה וא' זה אין בו משים כלאים לפי שאין דרך חימום בכך וכ"פ הרי"ף והרמב"ם ואף הר"אש כ"כ להדיא דבתרווייהו אין בהו משום כלאים ובוודאי שגגה היתה שם לפניו שלא הביא דברי כב אשי וטעו בנו ותלמידו והעתיקו דיני כלאים מה' כלאים של הר"אש ופסקו כך אחריו עוד הביא הר"אש ירושלמי אבוה דרב ספרא שאל לר' זירא מהו מיתן (פריטא) גו גליתא ומקטרינן בחוט דכיתן מהו מיתן פריטא גו סדינא ומקטרינן בחוט דעמר א"ל חכים רב ורב הונא אסרי ושמואל אמר מותר כ' יעקב בר אחא בשם כ' אסא אמר מותר ע"כ ולא הוכרע ובדרשות מהר"ח כתב לאיסור ולא נהירא מאחר שכתבנו לעיל דאפי' קשר של קיימא שרי אם לא בב' תכיפות אף שיש קצת לחלק בין קשר זה שקושרין הבגד לחגורה שחוגר בה האדם מ"מ לא נראה לחלק מאחר דבעינן ב' תכיפות כל היכא שזה עומד בפני עצמו וזה בפ"ע ואינו דומה לקשר העליון של ציצית דדייק מיניה כ"ת דקשר הוי חיבור לענין כלאים דשאני התם דהציצית הוי תחובים בבגד ואין שייך לומר זה בפני עצמו וזה בפ"ע ומש"ה נראה שאם יש נקב בבגד הכרוך בו מעות תוחב בו חוט של פשתן וקושר בו דהוי כלאים לכ"ע והא"ז נמי כתב וז"ל וליתן מעות בבגד צמר ולקושרו בחוט של פשתן או להפך רב הונא ורב אסרי ושמואל ור' יעקב בר אחא בשם כ' אסי מתירין וכן הלכה, תו גרסי' ע' במה בהמה מכניס אדם חבלים לתוך ידו ובלבד שלא יקשור ויכרוך לפי כשהוא כורך חבל של צמר ושל פשתן סביב ידו וקושר ידו מתחממת ואסור משום כלאים ושם הארכתי. תו' איספלניות ומלוגמא רטיי' אין בהם משום כלאים שאין דרך חימום בכך ע"כ כתב מהרא"י (בת"ה סי' רצ"ו) וז"ל מי שיש לו ומב"ייש או יו"פן עשויין מפשתן ורוצה לחבר בה בתי זרועות מבגד צמר ע"י קנוי"פיל ד' או ה' סביב הזרוע יש בה משום כלאים או לאו תשובה יראה דיש לחלק שאם נעשו הקנוי"פלנן רפוים בתוך הנקבים שיוכל לפורקן באצבעותיו כה"ג לא מיקרי חיבור ואע"פי שבתי זרועות אדוקים תמיד ביו"פן ואינו מפרקן משם לא בלבישה ולא בפשיטה ולא בעינן נמי דוקא תפירה לחיבור אלא אפי' בקשר גמור כמי חשיב חיבור לענין שעטנז כמ"ש כ"ת מההיא דקשר עליון בציצית דאורייתא מדאיצטרך למישרי כלאים בציצית מ"מ הך חיבור שע"י הקנויי"על לאו חיבור כדמוכח בפ' מצות חלילה דקאמר התם האי מנעול דידן אע"ג דאית ביה חומרתא קטירנא ביה מיתנא כי היכי דתהוי חליצה מעליותא וכתב שם הרא"ש דנוהגין לקשור המיתנא בב' קשרים זה ע"ז אבל לא בעניבה משום דק"ל עניבה לאו קשירה היא ע"כ הא קמן דבע"כ דקנויי"פל לאו קשירה מיקרי דאל"כ אמאי לא יעשה עניבה נהי דלאו קשירה מקרי מ"מ כבר קשור המנעל ע"י חומרתא דהיינו קנויי"פל כדפי' האש"רי בסדר חליצה ומנ"ל דלא הוי חליצה מעליותא בעניבה מיתנא הואיל והוא קשור כבר (אלא ע"כ) לא מקרי קשיר ע"י קנויי"פל וא"כ לא מקרי חליצה מעליותא אא"כ קשור הוא ואע"ג דכתי' והבאת את הקרסים בלולאות וחברת את האהל וגו' אלמא מקרי חבור ע"י קרסים איכא למימר שהיו עשוין בענין זה שלא ישמטו כלל אם לא ע"י מעשה כגון שהיה כופפין ראשי הקרס לגמרי לצירן השנית ומודינא כמי בנדון דידן שאם לאחר שהכניס הקנוי"פל בנקב יתפור את הנקב שיהא קצרה עד שלא יוכל מאז הקנויי"פל להתפרק ממנו אלא ע"י קריעה פשיטא דבכה"ג הוי חיבור ודמי ממש להא דאית' באש"רי בה' כלאים גבי בגד צמר שנפרק כורכו בחוט של פשתן ושרי דוקא בענין זה שיוכל להוציא ראשי הקרעים בלי התרת קשר החוט דאל"ה אסור אלמא אע"ג דאינו קושר הצמר והפשתים יחד אלא שע"י קשירת החוט לבדו מתחברים יחד חשיב חיבור וה"ה בנדון דידן אם ע"י תפירת הנקבים מתחברים יחד חיבור גמור חשיב צמר ופשתים יחדיו ע"כ ודברים אלו ראוים להכתב בשמו ודובב שפתי ישנים: