ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן מח
דין בגד של עמר שנקרע יכול לפרוף עליו חוט של פשתן ולקשור אותה וכן שדי לעשות מכסאות של פשתן ובתוכן גמר אפי' הן תפורין וכן ומבייש"א שקורין קאפ"טני אפילו הן תפורין ודוקא צמר אבל חתיכות בגדים לא:
פסק כתב הר"אש בשם תוספתא ז"ל חלוק של צמר שנפרס פורפו בחוט של פשתן ואם תפרו אסור משום כלאים וכ"כ הרמב"ם (בפ' י' מה' כלאים) בגד צמר שנפרם מותר לפרוף אותו בחוטי פשתן וקושרה אבל לא יתפור וכתב כ"ח ז"ל בתשו' דטעות הוא בתו' דקשר הוא חיבור לענין כלאים כדאיתא בפ' התכלת דקשר עליון מדאורייתא מדאיצטרך להתיר כלאים בציצית וכ"ל דלק"מ דמיירי שחבר שני ראשי הקרעים וכרך החוט סביבם וקשרם יחד דלא הוי חיבור חוט פשתן וחלוק של צמר כיון שיכול להוציא שני ראשי הקרעים בלא התרת הקשר וע"ל בסי' שאח"ז וכיוצא בזה התיר כ"י מכסאות של פשתן וצמר בתוכו אע"פי שתופר יחד הבגד והצמר אשר בתוכו אין התפורים מחבר יחד הבגד והצמר לפי שיכול להוציא כל הצמר פי' דרך קרע קטן והתפירה נשארה קיימת אע"פי שתופר המכסה כל סביבותיו ואין יכול להוציא הצמר הוי כשק של פשתן שמלאהו צמר ותפר את פיו דלא הוי כלאים ע"כ ואף התו' כתבו בע"ק דביצה וז"ל הני פורפו"ינטיש שקורין ומב"ייש שאנו לובשין ופעמים יש בהם צמר יש להתיר הואיל ואם עושין קרע קטן כו' וכתבו שאין להתיר אלא דוקא צמר דמסריך סריך לחבירו שרי אבל חתיכות בגדים קטנים לא ואע"פי דלדברי הר"אש דמדמה לשק אין חילוק מ"מ כ"ל דלאו מה"ט דשק לחוד הוא דמתיר דבע"כ אינו דומה לשק שקשור למעלה שעומד להפתח לדבר שתפור יחד ודומה לארוג ועוד למאי הי' צריך לפרש בתחילה להוציא כל הצמר והתפירה קיימת אלא עיקר הטעם הוא משום שיכולין להוציא אם היה קרע קטן ואף שעתה אין יכולין להוציא מאחר שאין שם קרע קטן מ"מ שרי דדומה לשק כו' ומאחר שראוי להוציא אם היו עושין בו קרע קטן: