ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן מז
דין מנעל שעשוי מכלאים ואינו אלא לכפות רגליו והוא בתוך המנעלים אפי' הוא רך אין כו איסור כלאים אפי' עשוי להלך בו ע"ג כרים וכסתות מפני שעור העקב קשה לאפוקי למעלה מרגליו אסור ומנעל שהוא כפול ועב ומניחין בתוכו עשבים או פשתן אין חוששין לכלאים ואנפלאות של צמר אסור ללובשן על פשתן וכן בתי שוקיים אבל יכול לכרוך בגד פשתן על רגלו ללבוש למעלה בתי שוקיים של צמר וכן מותר ללבוש חלוק של עמר על חלוק של פשתן ולקשור משיחה עליהם אפי' בקשר של קיימא וכן לקשור משיחה של צמר על חלוק של פשתן אפי' בקשר של קיימא אם לא מחובר בשתי תכיפות:
אמר רב פפא ערדלאין פירש"י ראיתי בתשו' הגאונים שרגילין ללבשן תחת מנעליהן עי' לפירושו בתוך מנעליהן תחת העקב וכ"פ הר"ן ותולין עליהן עור של תיישים מעובדים תחת יתן וכנגד העקב של רגל יש עושין אותן של צמר וקורין אותן נמטי אין בהן משום כלאים דקשין הם ע"כ אבל הרא"ש כתב בז"הל מפני קשה ואינו מתחמם ולפ"ז אפי' הנמטי (אם) אינו קשה מותר שמא שמעת מיני' שאם הוא למעלה מן העקב אסור משום כלאים והרמ"בם נמי כתב בז"הל (בפ' י' מה' כלאים) מבעל שהוא של כלאים ואין לו עקב מותר ללבשו שעור הרגל ק' ואינו נהנה כשאר עור הגוף ע"כ ומהר"י קארו כ' (בסי' ש"א) וז"ל ונראה שהוא פי' לערדלאין ויש לתמוה עליו אם הטעם מפני שעור הרגל קשה ואינו נהנה כשאר עור הגוף כי אית ליה עקב נמי לישתרי ושמא י"ל דכל שיש לו עקב כיון דמחזי כמלבוש אעפ"י שאין הגוף נהנה ממנו אסור ע"כ ולפי עי' יראה דהוא עשוי על הרגל ואין לו עקב כלל למטה ולפ"ז צ"ל שהעור שע"ג הרגל קשה וקולא גדולה בעיני כי כמדומה שנהנה ונהנה הרגל למעלה כשנתחמם ואפי' א"ת שכך הוא מ"מ נראה עור בשרו למעלה כשאר בשר וא"כ מיחלף נמי בשאר מקומות לומר שאין שם העור נהנה ועוד עור הרגל הוא שייך בהעלאה מה שמלביש עליו והוא בכלל שעטנז לא יעלה עליך אלא כ"ל שהפי' של מנעל (של כלאים שכתב) הרמ"בם הוא פי' על מנעל דתנן במתני' דכלאים שאין בו משום כלאים וכן פי' הראב"ד דעתו וכן פי' לשם במשנה (בפ"ט דכלאים) על מנעל זרב וז"ל הוא דמות מנעל שנותנין תחת כף הרגל להלוך בה על היצועים ועל הכסתות ע"כ א"כ מה שאמר אין לו עקב כ"ל אין לו עור קשה כמנעלים שלנו ולפ"ז הוא כערדלאין אלא שזה עשוי להיות בתוך (המנעלים) כדי לילך על הכרים והכסתות וא"ז כתב ז"ל מנעל של זרב פי' כפול ובין הכפלים משימין עשבים או פשתן אין חוששין שמא יש ביניהם למר ואסור ללבוש אנפלאות של צמר ע"ג א של פשתן ע"כ וכן מ"כ בשם מהר"ח וז"ל אסור ללבוש אנפילאות של צמר על של פשתן אבל לכרוך ברגליו בבד פשתן תחת אנפלאות של צמר מותר ע"כ וכ"ש שאסור לישא בתי שוקיים של פשתן תחת בתי שוקיים של צמר וכ"מ בהג"ה סביב הסמ"ק וז"ל ובירושלמי משמע שאסור ללבוש בתי שוקיים של פשתן תחת בתי שוקיים של צמר משום דא"א לפשוט תחתונים בלי עליונים ע"כ וכתב מהרר"י קארו (בסי' ש') וז"ל בהג"א סוף פ"ק די"ט אסור ללבוש אנפלאות של צמר ע"ג אנפלא' של פשתן א"ז עכ"ל וטעמו מדגרסי' בירושל' ע"ב דכלאי' מודה ר' אילא כהן דילבש דרדסין דעמר ע"ג דרדסין דכיתן דהוא אסור דאי לא שלח עילייא לא שלח ארעייא ונראה דה"פ דלא אסור אלא כשהם כ"כ צרים ודחוקים שא"א לחלוץ העליונים אא"כ יחלצו התחתונים עמהם דאז חשובים כתכופים זה לזה ב' תכיפות ויותר הא אם אינם צרים כ"כ מותר כו' וחוץ לכבודו לא נהיר ולא צהיר כפירושו דא"כ הל"ל לא שלח עילייא אי לא שלח ארעייא או לא שלח עילייא בלא ארעייא אלא עיקר הפי' כמ"ש בהג"ה סמ"ק שאם לא פשט העליונים לא יכול לפשוט התחתונים ובודאי מהנ"י קארו לא ראה הגה"ת סמ"ק ופי' אבל מ"מ כתב להדיא בסמ"ג דמותר ללבוש חלוק של צמר ע"ג חלוק של פשתן ופשוט הוא דלא מיקרי יחדיו ואינו דומה לבתי שיקים שמהודקים וסגורים וקרויים יחדיו וכ"כ הר"אש בשם התוספתא ז"ל לובש אדם שני חילוקים אע"פי שפונדתו חגורה עליו מבחוץ ובלבד שלא יפרוף את המשיחה ויקשור בה בין כתפיו כלומר שלא יקשור שני חילוקים יחד בענין שאין יכול להפרידן בלא התרת הקשר (הג"ה מן המחבר עצמו ז"ל לחיי עה"ב מ"כ ח"ל הטור (בסי' ש') מותר ללבוש חלוק של צמר ע"ג חלוק של פשתן ולקושרו יחד אעפ"י שאין יכול לפושטה בלא התרת הקשר ובלבד שלא יהא הקשר של קיימא אבל אם הוא של קיימא אסור ע"כ ולא נהגו כן וכ"כ הרש"בא בתשו' שהשיב על מה שא"ל בשם הכ' יונה כשהי' לובש בגד צמר על החלוק לא היה מהדק אזורו כדי שלא לחבר זה עם זה ושאלת ממני להודיעך בזה דעתי הלכה למעשה. תשובה הלכה למעשה כך נהגו כל ישראל שזה בפני עצמו וזה בפ"ע אפי' מחוברים בתכיפה א' מותר כדתנן בע' בתרא דכלאים ומה שהביא מן הירושלמי ראי' לאיסור ההיא כשתכפן בב' תכיפות כו' והאריך סוף דבריו מוכח מיניה דמותר אפי' בקשר של קיימא ולפ"ז הא דקתני בתוספתא ובלבד שלא יפרוף את המשיחה היינו שלא יחברם זה לזה בב' תכיפות ורצועה של צמר פשיטא שמותר על חלוק של פשתן אם לא שמחובר בב' תכיפות וכן איתא במשנה דכלאים וכן הביא הטור ע"כ הג"ה) א"ה זאת ההגה"ה מצאתיה בהעתק סדורה בסי' מ"ט ומורה מקום שיש לה שייך לסי' מ"ז ע"ב סדרתיה כאן שמקומה הראויה להיות פה: