אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק א › סימן לא

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן לא

סימן ל

דין בהמה שנשחטה בי"ט מותר להגביה העור אפילו לטלטל מחמה לצל וכן מותר ליתנה לפני הדורסן ואפי' אין עליה כזית בשר וכן מותר לטלטל נוצה של עופות לאחר שהסירן מן העוף ומותר למלוח עליו בשר מליחה מועטת כדרך שמולחין לעלי אכל אש מולח צלי שלו קרוב למליחת קדירה אשור ומותר להערים למולחו כאן מעט וכאן מעט עד שמלח כולו והערמה זו מותרת אפי' (שלא) לצורבא מרבנן אשל אם נשחטה בי"ט אסור ליתנה לפני הדורסן:

מתני' אין נותנין את העור לפני הדורסן פי' שתתעבד בדריסת רגלים ולא יגביהנה פי' אפי' לטלטל מן הארץ אא"כ יש עליו כזית בשר וב"ה מתירין פי' לגבותו ולטלטל אפילו כעין מחמה לצל דהיינו שלא יגנובו אפילו בלא כזית בשר וכן מתירין לתת לעני הדורסן והטור (בסי' תצ"ט) מערב וכתב מותר להגביה עיכה וליתנה במקום דריסת הרגלי' אע"פ שאין עליו כדת בשר והא דמשמע הכא דאסור לטלטל עור אחר שהופשטה בלא כזית בשר א"ל הכא משום שמחת י"ט דהיינו שהתירו סופן משום תחילתן הלא"ה לא ובפרק במה טומנין אמרינן להדי' שמטלטלין השלחין דהיינו עופות שהופשטו בין עבודין ובין אינן עבודין התם איירי ביבישין כאשר פי' לשם סי' י' בשם כ"ת וכתב המרדכי מה שהתירו לטלטל נוצה של עופות לאחר שהסירו אותן מעוף מידי דהוה אעור לפני הדורסן דהתירו סופן משום תחילתן ע"כ. תנא ושוין שמולחין עליו בשר לצלי אמר אביי לצלי אין אבל לקדירה לא פי' שמולחין הבשר להוציא דמו שיהא ראוי לבשלו בקדירה ופריך פשיטא צלי תנן ומשני אפילו לצלי כעין קדירה לא פי' אדם שמולח צלי שלו קרוב למליחת קדירה שלו אסור וכתב הרי"ף והר"אש אחריו בשם הירושלמי מערים ומלח הכא ומלח הכא עד דמלח כולהו כלומר הי' מולח על העור מעט כאן ומעט כאן עד דמלח כל העור. וכתב ר' ירוחם דהערמה זו מותרת לכל אדם אפי' אינו צורבא מרבנן ע"כ ומסיק לקמן אמר עולא ג' דברי' התירו סופן משום תחילתן וחד מינייהו נתינת העור לפני הדורסן ופריך בגמ' תנינא כלומר מאי נפקא לן מעולא ומשני מ"ד טעמייהו דב"ה משום דחזי למיזגא עלייהו ואפילו מעי"ט נמי קמ"לן התירו סופן משום תחילתן ובי"ט אין בעי"ט לא ופי"רשי ואפילו בעי"ט נמי שהופשט מעי"ט יראה קצת מלשונו אבל הופשט בי"ט אע"פי שנשחטה מעי"ט שייך לומר התירו סופן משום תחילתן וכן יראה קצת מלשון הרמ"בם (בפ"ג) שכתב המפשיט עור בהמה בי"ט כו' ולא הזכיר השחיטה אלמא שתלוי הכל בהפשטה ולישנא דגמ' דמעי"ט לא משמע לפי פשוטו (דקאי) אנשחטה מאחר דנשחטה מבע"י היה לו להפשיט מבע"י ולא שייך להתיר סופן משום תחילתן. וכ"כ הר"אש להדי' דלא התירו סופן משום תחילתן אלא אם נשחטה בי"ט אבל אם נשחטה בעי"ט לא. וכ"כ המ"מ בשם הרש"בא ועיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה