ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ל
דין דמוליכין טבח וסכין אצל בהמה וכן בהמה אצל טבח וסכי' ואפי' היה רה"ר מסקינן בסוגיא תניא בש"א אין מוליכין טבח וסכין אצל בהמה ולא בהמה אצל טבח וסכין ובה"א מוליכין זה אצל זה וכתב הר"ן וז"ל פי' ואפילו דרך רה"ר ואע"ג דאפשר דעביד לי' מאתמול אפ"ה שרי משים דהוצאה באוכל נפש כתקון אוכל נפש עצמו היא ולא כמכשירין ותיקון אוכל נפש עצמו אפילו (אפשר לעשותו ממעי"ט) דלא מפלגינן בין אפשר ללא אפשר אלא במכשירין ע"כ ולפ"ז מאי דנכתוב לקמן (עיין בפרקין סי' ל"ד ובפרק) א"צ (סי' א') בשם כ"י דאפי' אוכל (נפש) עצמו דלא מפיג טעינו ואפשר לעשותו מעי"ט אסור לעשותו בי"ט א"כ ה"כ דאסור. ותימה למה השמיט הרי"ף ברייתא זו ולישמעינ' דשרי אפי' בר"ה ואפשר לעשותו מעי"ט ומשום דדמינן לאוכל נפש גופא אלא כר' בעיני דמילתא דפשיטא דשרי בכל ענין מאחר שהוא צורך היום אפי' אפשר לעשותו (מעי"ט) דאמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך כמו שמתירין ב"ה להוציא ס"ת ולולב אפילו באפשר להוציאה מעי"ט ועיקר טעמא משום דהוצאה מלאכה גרועה היא וא"כ אם היא לצורך היום אפילו בלא אוכל נפש שרי בכל ענין וכ"ש לענין אוכל נפש וכמו שנפרש לקמן: