אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק א › סימן ח

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן ח

סימן ז

דין דבני א"י צריכין ג"כ לעשות ש' ימים ר"ה ובי"ט עול גליות אין עושין אלא יום א' והבא מא"י ממקום שאין עושין אלא יום א' בי"ש של גליות אין לו להקל בפנינו לעשות בו מלאכה אפי' דעתו לחזור:

איתמר ב' ימים של כ"ה רב ושמוא' דאמרי תרווייהו נולדה בזה אסורה בזה דתנן בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום כולו פעם אחת נשתהו העדים לבא ונתקלקלו הלוים בשיר שאמרו שיר של חול על תמיד של בין הערבים התקינו שלא יהו מקבלין את העדים אלא עד המנחה דהיינו קודם הקרבת התמיד ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין לסיים אותו יום ולהיותו קודש ולמחר קודש אמר רבה מתקנת ריב"ז ואילך ביצה מותרת דתנן משחרב בה"מ התקין ריב"ז שיהו מקבלין עדות החודש כל היום א"ל אביי והא רב ושמואל דאמרי תרווייהו ביצה אסורה א"ל אנא אמינא לך רי"בז ואת אמרת לי כב ושמואל ולרב ושמואל קשיא מתניתין ל"ק הא לן והא להו פי' לבני א"י שעושין יום א' מותרת ביום ב' אפי' לאותן שעושין ב' ימים כגון הרחוקים דהא מכח ספיקא הם עושין אבל לדידן בני גולה אסורה שהרי עדיין אנו עושין ב' ימים ועודנו כבתחילה מפני אותה תקנה הראשונה ולא מפני ספק הלכך הואיל ולא פסקה מאצלינו משהתחלנו אין להקל ולומר אין ממנהגינו זה מפני תקנה ראשונה אלא מפני ספק וביצה מותרת הא לא אמרינן דכיון דלא פסקה אותה תקנה מאצלינו שנה אחת לעשות יום אחד עדיין באיסורינו הראשון עמדנו להיותם כיום ארוך ומסיק רבא אמר אף מתקנת ריב"ז ואילך ביצה אסורה מי לא מודה ריב"ז שאם באו העדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו יום קודש ולמחר קודש פי' רש"י אע"ג דתקן לקבל עדות החודש כל היום להיות מונין למועדות מן הראשון ואפילו אם באו עדים לאחר מנחה אבל מלעשות י"ט שני לא נעקרה תקנה ראשונה ממקומה ומפי' יראה דצריך לעשות שני ימים כ"ה בא"י דלא נתבטלה תקנה ראשונה וז"ל הרי"ף ממי לא מודה ריב"ז שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שאותו יום קודש ולמחר קודש אלמא קדושה אחת היא וביצה אסורה וש"מ דבני א"י צריכין למיעבד שני י"ט של ר"ה ורבינו אפרים תלמידו נחלק עליו וכתב דה"מ בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראייה אבל עכשיו שאנו סומכין על סוד העיבור חזר כל א"י להיות בית הוועד שאין להם ספק בקדושת היום ואין להן לשמור אלא יום אחד וכתב בעל המאור ז"ל כדברי רבינו אפרים ז"ל ועוד כתב שכן נהגו בא"י כל הדורות שהיו לפנינו עד עתה חדשים מקרוב באו לשם מחכמי פרובינ"צא והנהיגום לעשות ב' י"ט בר"ה ע"פ הלכות רי"ף ז"ל והאריך וכתב הרא"ש ונ"ל כדברי הר"יף ז"ל דמדביצה אסורה צריכין ג"כ לעשות ב' י"ט בכ"ה דחד טעמא לתרווייהו דכלום אסר רבא ביצה אלא משום דאם באו עדים מן המנחה ולמעלה סמוך לחשיכה שלא היה שהות ביום לקבל עדות משלימין אותו יום קודש ולמחר קודש ולמחר מקבלין עדותן ועושין אותו יום קודש והוי קידושא אריכתא ואם באו עדים קודם המנחה אין עושין אלא יום א' ומטעם זה נמי אנו צריכין לעשות ב' ימים וא"ת כיון דבקיאין בסוד העיבור לעולם לא יארע לנו דבר זה שנצטרך לעשות ב' ימים כ"ה כי אנן בקיאינן בסוד העיבור וקובעין כ"ה ע"פ חשבון ביום שהעדים ראויים לבא א"כ מהאי טעמא תהא ביצה מותרת אלא ודאי מדאסר רבא ביצה לבני דורו שהיו בקיאין בסוד העיבור אלמא טעמא דידיה מדביצה אסורה בזמן שמקדשין ע"ע הראייה מטעמא דקאמר גם בזמן שאין מקדשין נמי אסורה כדאמרינן בשני י"ט של גליות הזהרו במנהג אבותינו דלמא גזרי ח"ו ואתי לקלקולי וזה הטעם עצמו שייך לומר בשני י"ט של כ"ה בא"י ע"כ דבריו והוא מתמצית דבכי הרמ"בן וכך כראה בעיני דדוקא במקום שהיו מקדשין ע"פ הראייה בא"י אפילו היו בקיאין בקביעא דירחא לא היו סומכין עליו כלל אלא על קבלת העדים א"כ ראוי היה לעשות ב' ימים ר"ה אם באו עדים מן המנחה ולמעלה והיו מונין מיום ראשון ונוהגין קודש אף למחר משום תקנה ראשונה שלא נתבטלה אלא שלפי תקנה ראשונה היו מונין מיום ב' ומתקנת ריב"ז היו מונין מראשון כך הוא לשיטת רש"י ואף שהתו' פקפקו בדבר מ"מ דברים של טעם הן גם דברי המשנה משמע שאין חילוק בין תקנה ראשונה לשנייה אלא לעניין קבלת העדות ומ"מ הביצה אסורה במקום שעושין ב' ימים כ"ה אפילו בקיאין בקביעא דירחא שהני קדושה אחת היא ולא מחמת ספק אבל בזמנים הללו שסומכין על סוד העיבור לחוד א"כ למה לא יעשו ג"כ ב' ימים כמו שאנו עושין מכח מנהג אבותינו ומשום חשש דגזירה ח"ו שלא ישתכח סוד העיבור ומ"מ קדושה אחת היא שהרי מקודם היו עושין ב' ימים מכח תקנה ואז היה קדושה א' אף עתה עומד בקדושתה אבל שאר י"ט שאף בימי הקדמונים לא היו נוהגין כלל בא"י אלא במקומות הרחוקים א"כ עכשיו שאנו בקיאין בקביעא דירחא עושין כמו שעשו הקדמונים ואין עושין אלא יום א' והבא מא"י שאין עושין אלא יום א' בי"ט של גליות לארצינו שנוהגין בו ב' ימים אין לו להקל בפנינו ולעשות אותו חול אפילו דעתו לחזור ועיין בפרק כ"ה סימן נ"ג:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה