אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק א › סימן ז

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן ז

סימן ו

דין עצים שנשרו מן הדקל בי"ט אסור להסיקן בפני עצמן ואם נשרו תוך התנור אפי' לא היו בתוך התנור עצים של היתר מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן ואם נפלו בתוך התנור בשבת אסור להסיקן בי"ט שאחריו ובארנו דהיכא שמרבה עצים מוכנים כגון בנשרו בי"ט מ"מ אם מכירן אסורין ליגע בהן ולזוז אותן אלא מסיקן כאחת אפי' מכיר עצי האיסור:

אמר רב מתנא עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור בי"ט מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקין ואע"פי שקא מהפך באיסורא כשמזיזן ממקומן בתנור מזוית לזוית משום דאמרינן כי קא מהפך בהיתירא קא מהפך פיר"שי שהאיסור בטל ברוב וכן לשון הר"יף וז"ל ואע"ג דקא מהפך בהו כיון דרובא דהיתירא נינהו הנך בטלי ברובא ובהיתירא קא מהפך משמע קצת מעי' שיכול להפך אפי' בעצים האסורים אשר הוא מכיר ולא נהירא דסוף סוף מהפך באיסורא שהוא בעיני' ונהי שנתבטל האיסור אפי' היכא שמכירו היינו לענין זה שיכול להסיקן כאחת אבל לא לטלטלן ולזיז אותן ממקומן גם הגמ' לא הו"ל לשנויי כי קא מהפך כו' אלא משים דהתירא הוא דהא בטיל ברוב אלא בודאי הגמרא לא קא שרי אלא מן הסתם שמזין אותן כא' ואנו תולין לומר מה שנתהפך ומזיז דהתירא הוא שהרי הוא הרוב ואזלינן בתרי' ונאמר שלא הזיז האיסור כלל והיכא שבטלן ברוב עד שלא ניכר האיסור כלל פשיטא שזהו ביטול מן המובחר והר"ן כתב וז"ל ומסתברא דוקא כשאינו מכיר עצי האיסור לאחר שנתערבו אבל אם מכירן אין ביטול מועיל להן שאין ביטול מועיל לדבר הניכר ע"כ וכל שאר המחברים לא חלקו בזה וכן כראה דאין זה דומה לשאר ביטולים דהכא מיקלי קלי איסורא כדלקמן וכך הוכחתי לעיל דלישנא כי קא מהפך בהתירא כו' משמע דאיירי אפי' היכא שמכיר האיסור בתוכן ואפ"ה שרי לזוז בהן מן הסתם והיינו דאקילן בביטול העצים משום דמקלי קלי דאל"כ ה"ל לשנויי דהיתירא הוא שהרי בטילי כבר ברוב גם המקשן לא ה"ל לאקשויי והא כי קא מהפך באיסורא שהרי כבר נתבטל עד שאינו ניכר כלל עוד כתב הר"ן איכא מ"ד דוקא בשיש בתנור עצים של היתר האל"ה לא והכי מוכחי מקצת נוסחאי דגרסי מוסיף ומרבה עליהם עצים מוכנים כו' ע"כ וגירסא זו לא מצינו והמחברים לא הזכירוה ולמה לנו להחמיר במילי דרבנן ובאיסורא דקלישא שהרי התירו בו לבטל אפי' לכתחילה וכתב הר"יף והרא"ש אחריו וז"ל עצים שנשרו מן הדקל בשבת אסור להסיקן בי"ט משים הכנה דרבה ואי נשרו מן הדקל בי"ט אסיר להסיקן בי"ט בפ"ע משום דה"ל נולד כו' פי' אם נשרו בשבת שאין ראוין להסקה כלל הוי הכנה ליום שלאחריו וא"כ אי י"ט הבא אחר השבת שייך ביה הכנה אבל בי"ט שעומדים להסקה לית בהו אלא איסור נולד ומש"ה פירות שנשרו בשבת או שנתלשו בשביל כותי (בשבת) לא שייך בהו הכנה שהרי ראוין אף היום לאכילה אלא משום איסור נולד וגזירה כמי שמא יעלה ויתלוש וא"כ בי"ט שלאחר שבת שריין דהא ק"ל שבת וי"ט ב' קדושות הן וכן שני י"ט של גליות אם לא בשני ימים של כ"ה וכמ"של (בסי' ג') ומ"ש בא"ז וז"ל שבת וי"ט ונלקט בהן דבר הנגמר אם נלקט בזה אסור בזה דחשיב שפיר הכנה כביצה ע"כ ליתא דהכא ביצה לא הי' בעולם כלל אבל הפירות הי' בעולם וראוין היום אלא שהאיסור היום גורם ושריין במ"ש דשבת ר"ט ב' קדושות הן אם לא פירות שאינן ראוים כלל לאכול חיין כ"א במבושל או דגים שנצודו בשבת דהני דמיין לעצים שנשרו מן הדקל ושייך בהו הכנה ובפ' אין צדין סי' ו' אי"ה נאריך בזה אם לסמוך ע"ז הלכה למעשה וכתב העור (בסי' תק"ן) וז"ל אחי הכ' יחיאל ז"ל כתב שאם נפלו בתנור בשבת אסור להסיקן בי"ט שלאחריו אפי' ע"י ביטול ברוב ולא דמי לנשרו בי"ט דבההי' ליכא אלא איסור דרבנן שמא יעלה ויתלוש אבל הנך שנשרו בשבת אסורין מדאורייתא בי"ט משום הכנה ובאיסור דאוריית' אין מבטלין איסור ע"כ ויפה כתב דלא סמכינן אשנויא דמקלי קלי לאיסורא כ"א באיסור דרבנן ומסיק והא קמבטל איסור לכתחילה ותנן אין באי איסור לכתחילה ואפי' בדיעבד אינו מבוטל ה"מ בדאורייתא אבל בדרבנן מבטלין ולרב אשי דאמר כל דבר שי"למ אפי' בדרבנן לא בטיל מא"ל ה"מ היכא דאיסורא בעיניה הכא מקלי קלי איסורא וכתב הרא"ש וז"ל והא דקאמרינן נמי דמבטלין איסור דרבנן לכתחילה היינו דוקא היכא דמקלי קלי איסורא אבל בעלמא אין מבטלין לכתחילה ואפי' באיסור דרבנן ואפי' דבר שא"למ ע"כ וזהו נגד כל המחברים דס"ל דלעולם מבטלין איסור לכתחילה וכן סוגיא דגמ' משמע דלעולם מבטלין איסור לכתחילה בדרבנן והיינו דשא"למ אבל יל"מ לא זו שאין מבטלין לכתחילה אלא אפי' בטלו בשוגג אינו בטל אם לא במקלי קלי לאיסורא וכן עיקר ועיי' בסיף פ' גיד הנשה סי' נ"ט והא דמבטלין מדרבנן היינו דוקא דבר שעיקרו מדרבנן כגון מוקצה אבל תרומות פירות אף שהוא מדרבנן מ"מ עיקרו מן התורה וכן חצי זית חלב כאשר כתבו התו' וכל האחרונים וק"ו בבשר עוף בחלב אפי' מאן דס"ל שהוא מדרבנן כדי שלא יקילו בדאוריית' וכן מצאתי וכבר כתבתי בריש כ"ה (סי' ה') דק"ל בשר עוף בחלב דאורייתא (ותרומות ח"ל שאין בה שום צד חיוב דאורייתא) וקילא טפי שאינו נוהג בכ"מ בח"ל מותר לערב חד בתרי ולבטלה כדאי' בבכורות וכ"ד כל הצרפתים וכן פי' הר"ן ועיקר דיני דבר שיל"מ דלא בטל כתבתי ע' כל הבשר סי' פ"ו פ"ז פ"ח:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה