ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ו
דין אם קנו ביצים מן הכותי בי"ט שאחר השבת והכותי מסל"ת שנולדו קודש ב' או ג' ימים יש לסמוך על דבריו ולהתיר הביצים מאחר דיש עוד טיבותא דרוב ביצי' אינן בני יומן אכל במידי אחרינא שהם דאורייתא לא סמכינן אכותי מסל"ת א"ל בעדות אשה ובשבויה:
פסק כתב מהרא"י בת"ה (סי' ע"ט) אם קנו ביצים מן הכותי בי"ט שחל להיות אחר השבת והכותי הי' מס"לת שנולדו קודם ב' או ג' ימים יש לסמוך על דבריו ולהתיר הביצים או לא. תשובה יראה דלא שרינן להו ולא סמכינן אדבריו של כותי בכה"ג אפי' במסל"ת דחיישינן דילמא נולדו בי"ט והוי אסורים דאורייתא הואיל ואחר השבת הוא מטעם הכנה והכי עסק הרי"ף בריש ביצה דק"ל כרבה דסבר ביצה אסורה מדאורייתא בי"ט אחר השבת משום הכנה ובאיסור דאוריית' לא סמכינן אכותי מסל"ת כדאמר כב אשי להדיא בפ' הגוזל (דאין מסל"ת כשר אלא בעדות אשה ובשבויה דאקילו בה רבנן ובשאר מילי דרבנן ולא באיסורי דאורייתא) ובסמ"ק בה' גירושין מייתי דברי כב אשי לפסק הלכה והא דכתב המרדכי בריש ביצה דכותי מסל"ת נאמן על ביצים שנולדו קודם י"ט שהרי אין משביח מקחו דיותר טובים אותך שנולדו היום משנולדו אמש י"ל דהאי איירי בי"ט דעלמא שאינו אחר השבת דבדידי' ביצה שנולדה אינה אסורה אלא גזירה דרבנן כדאית' בהדיא בגמרא ולכך סומכין אדברי כותי מסל"ת אבל לעולם בי"ט אחר השבת דאיכא חששא דאוריית' לא סמכינן עליה והאריך וכתב עוד שמשם נראה אם חל י"ט הראשון בשבת וביום א' דהשתא הוי י"ט שני י"ט שלאחר השבת (אפ"ה) סמכינן שפיר אכותי ומסל"ת משום דלדידן דבקיאינן בקביעא דירחא (אינו אלא מדרבנן) אעפ"י שלענין כותי שהביא דורון לישראל דבר שיש בו חשש צידה או מחובר דאסרינן לה עד מי"ט בכדי שיעשו הואיל ונעשה בו איסור דאוריית' משא"כ בדבר הבא מחוץ לתחום ולהאי אסור אע"ג דבצד דאוריית' תליא מילת' מ"מ אסרינן לה בי"ט שני כמו בראשון אפי' לדידן דבקיאינן בקביעא דירחא י"ל שאני התם דאותו גזירה לא שייכא אלא לעניין איסור י"ט ומש"ה לא מפלגינן בין ראשון לשני כמו שלא חלקו חכמים בשום איסור אלא אסרו בשני כמו בראשון בר מלגבי מת אבל איסור דלא נסמוך אכותי מסל"ת לא לגבי י"ט איתמר אלא כללא הוא בכל התורה היכא דהאיסור מן התורה לא סמכינן עליה ולפיכך בראשון דהוי דאוריית' אסור ובשני דלדידן אינו אלא מדרבנן שרי ונראה נמי דכ"ש שני ימים של כ"ה דק"ל נמי נולדה בזה אסורה בזה אם הכותי מסל"ת סמכינן עלויה דהכא ליכא הכנה מן התורה כל עיקר (ע"כ) ומהר"יו פסק דמותרין אפי' בי"ט שלאחר שבת אפי' לרבה וטעמא רבה איכא כיון שאין משביח את מקחו ומגרע אותו וגדול מזה כתב האשר"י פ"ק דע"ז והמרדכי בפ"ב דע"ז דמי שיש לו קדירה של בשר אצל האש יכול להניח כותי בביתו וילך לבה"כ או לשוק ולא חיישינן שמא ישים הכותי בשר נבילה לתוך הקדירה כיון שאינו מרויח בכך וכ"ש הכא דמפסיד בכך דביצה שנולדה היום עדיפא מביצה שנולדה אתמול ע"כ ואף שיש לפקפק בדבריו דאין זו ראי' דשאני התם דלא חיישינן שיעשה מעשה מאסר שאינו מרויח אבל לעולם לא מאמינים לי' במה שהוא ספק איסור דאורייתא מ"מ נראין דבריו עיקר כי המרדכי שכתב להתיר הביצים בכותי מסל"ת סתמא כתב ואיירי בין בי"ט דעלמא בין בי"ט הבא אחר השבת דומיא דמתניתן דקתני ביצה שנולדה בי"ט דאיירי בכל גווני ומ"ש דאין לסמוך אכותי מסל"ת במילי דאוריית' הכא שאני דרוב ביצים הן שנולדו כבר מכמה ימים וכן (הוא) הדרך למכור אותן שנולדה כבר והן כובא דעלמא ונהי דלא שרינן משום כובא כה"ג מאחר דמחמרינן בספיקא שהרי אפי' נתעכב באלף כולן אסורות וכ"ש היכא דאיכא ספיקא במילי דאוריית' והטעם דלא אזלינן בתר רובא בדשי"למ מ"מ הא דבאלף לא בטיל אין זה אלא מדרבנן מש"ה סמכינן אמסל"ת כדברי המרדכי ועיי' לקמן סימן כ':