ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ה
דין ביצה שנולדה בשבת או בי"ש אסור אפי' בטילטול ואפי' בתרננולת העומדת לאכילה:
פסק כתב הרי"ף והרא"ש אחריו וביצה דאתילדא בשבת או בי"ט לא מבעי' למיכלה הוא דאסור אלא אפי' לטלטלה נמי אסור דתניא א' בילה שנולדה בי"ט וא' ביצה שנולדה בשבת אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה אבל כופה עלי' את הכלי בשביל שלא תשבר וספיקה אסורה נתערבה באלף כולן אסורות והך בריית' אתי אליבא דכ"ע כדמסקינן בסוגיא אושפזיכנא דרב אדא בר אהבה ה"ל הנך ביצים מי"ט לשבת אתא לקמי' א"ל מהו לאטווינהו האידנא פי' לצלותן האידנא כדי למיכלינהו למחר א"ל מאי דעתך רב ור' יוחנן הלכה כר"י ושריין למחר ע"כ לא קשרי לכ"י אלא לגומעה למחר חי אבל לטלטלן ביומיה לא כדתניא א' ביצה כו' ומ"ש רב אדא דרב ור"י הלכה כר"י לא ק"ל הכי אלא כרבא דפסק כרב בהני תלת ואף הגמר' מייתי עובדא דהכי עסק רב פפא כדברי רבא ומ"ש אבל כופה עלי' כלי בשביל שלא תשבר ושמעינן מיני' דכלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל ור' יצחק מוקי לה בצריך למקומה כתבתי באריכות בע' כירה (סי' כ"ו) והר"אש כתב בשם הירושלמי ובלבד שלא יגע בה הכלי וכ"כ הראב"ד והארכתי בזה בפ' כירה וסי' ל"ה) ומ"ש הרי"ף בסתמא שהביצה אסורה לטלטל בכל ענין אין לו הכרע מן הבריית' דשמא איירי בתרנגולת העומדת לגדל ולדות דאסורה הביצה משום מוקצה דהיינו נולד אבל בעומדת לאכילה שאסורה משום הכנה מאן לימא לן דאסורה לטלטל ואף לר"י דס"ל דאסורה משום משקין שזבו דאסרינן שמא יסחוט והיינו באכילה אלא שהוא אזיל לשיטתי' שכתב בפ' אין צדין לקמן כל דבר שאסור באכילה משום איסור היום היינו מוקצה גמור ואסור אף בטלטול אבל אין דעת שאר המחברים כן ומ"מ גבי ביצה נראה שאין להקל ולחלק בין ביצה הבאה מתרנגולת העומדת לאכילה או מתרנגולת העומדת לגדל ביצים מאחר ששתיהן אסורים באכילה א"כ נמי תרווייהו אסורין בטלטול: