ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
שאלות ותשובות · סימן כ
שפעת שלומים מגבהי מרומים לכבוד ידידי הרבני החריף ובקי משנתו זך ונקי כש"ת מוה' עקיבא בלויא נ"י רה"ר דק"ק סילאדי קראסנא יע"א נעימות בימינו הגיע לידי לנכון וראיתי, מה שהקשה כת"ר נ"י בשבת קל"ה ריש ע"א דס"ל לר"י דמילת אנדרוגינוס דוחה את השבת וענוש כרת ומפרש בגמרא שבת ריש דף קל"ז טעמי' דר"י משום דכתיב המול לכם כל זכר ופירש"י כל זכר ריבוי הוא (ובחי' חת"ס ז"ל כ' ר' יהודא לטעמי' ס"ל פ"ק דבכורות "כל" כל דהו משמע וה"נ כל דהו זכר אפילו אנדרוגוניס אבל רבנן ס"ל התם כולו מישראל וה"נ כולו זכר ולא אנדרוגנוס) והקשה כת"ר נ"י הא איתא בשבת דף ק"ו דר"י ס"ל מקלקל בחבורה פטור והא דאצטריך קרא למשרי בשבת היינו משום דהוי תיקון גברא ולפי"ז קשה למה לי' לר' יהודא קרא למילת אנדרוגינוס בשבת תיפוק ליה שמותר ממ"נ אם אנדרוגינוס זכר א"כ מותר למולו ואם אינו זכר לא הוי מתקן ומותר מה"ת משום מקלקל בחבורה דהא ר"י ס"ל מקלקל בחבורה פטור וצ"ע עכ"ל מר נ"י – ומה שרוצה לתרץ דאם מצד ממנ"פ א"כ היה אסור למולו מגזירה דשמא יעבירנו לפי דאינה מצוה ודאית ובכה"ג גזרי' שמ"י כמ"ש קצת ראשונים ז"ל, לפענ"ד א"א לומר כן. דשמ"י הוא רק גזירה דרבנן, א"כ א"א לומר דצריך קרא כי היכי דלא נגזור שמ"י ופשוט. ועוד מה יענה לדעת התוס' מגילה ד' דבמילה אין לגזור שמ"י מכמה טעמים, ולדעת הר"ן ז"ל במילה אין הכל טרודים וא"כ האחרים שאין טרודים יזכרוהו ולכך ליכא למיגזר שמ"י, א"כ בשום מילה לא שייכא הגזירה שמ"י והדק"ל:
והנה בגוף הקושי' כבר קדמו בס' ליקוטי שלמה שבת קל"ה ע"א יעש"ה וימצא שתירץ בדרכים שונים וגם הביא בשם ספר מנן אבות דף ע"ה שהקשה בב' תינוקות ומל של אחר השבת בשבת דחייב ואמאי הא הוי מקלקל וכן בדף קל"ה בנולד בשבת בה"ש נימול ממנ"פ בשבת אי הוי מצוה שפיר ואם לאו הא הוי מקלקל, ותי' דאף אם אין תיקון מצוה מ"מ הוה תיקון גברא דמ"מ אינו ערל ומותר בתרומה עכ"ל – ואני אמרתי ב"ה במושכל הראשון ליישב קושי' זו. דהנה הקשו האחרונים ז"ל בשבת ק"ו דיליף ר"ש מקלקל בחבורה חייב מדאצטריך קרא להתיר מילה בשבת, ולר"י דס"ל מקלקל בחבורה פטור צריך לומר דהוי תיקון גברא, דילמא קרא הוא דאתי להיכא שיש לתינוק צרעת במילתו דאין לך תיקון גדול מזה לקוץ הצרעת ואפ"ה ימול ביום השמיני אפילו בשבת ועיין בס' כתב סופר עה"ת פ' תזריע מ"ש ביישוב קושיא זו ע"ש דפח"ח, ומו"ח הגאון ז"ל בתשו' בית שערים חאו"ח סי' קי"ח תמה בגוף הקושיא דאי נימא דקרא דביום אפילו בשבת לא איצטריך אלא למילה בצרעת א"כ ממילא ידעינן נמי מהאי דאפילו במקום בהרת יקוץ וא"כ למה לי "בשר" דאפילו במקום בהרת יקוץ יעו"ש, עכ"פ יוצא לנו מזה דמשכחת לה דמילה בשבת הוי תיקון גמור היכא דאיכא מילה בצרעת, וא"כ מיושב שפיר הקושיא דר' יהודא ס"ל דמילת אנדרוגינוס דוחה את השבת בכל ענין כמו מילת זכר גמור ואפילו היכא דאיכא מילה בצרעת דאז הוי תיקון גמור כנ"ל ומשו"ה צריך ליה למילף מקרא דהמול לכם כל זכר כדי להשוות מילתו בשבת למילת זכרים גמורים, וא"כ לא קשה דבלא"ה מותר מצד ממנ"פ דאם הוא זכר מותר למולו ואם אינו זכר לא היה מתקן ומותר מצד מקלקל בחבורה, דז"א דאם הי' מותר רק מצד ממנ"פ אז לא היה אפשר למול אנדרוגינוס בשבת היכא שיש לו צרעת במקום מילה דאז הוי תיקון גמור אמנם מכח הקרא המול לכם כל זכר גם זה מותר ולכך שפיר איצטריך לי' לר' יהודא ללמוד מקרא הנ"ל וא"ש ודו"ק:
(ב) בנידון השאלה באחותו היקרה אשה חשובה שתחי' וזה איזה חדשים אשר בנה הילד הנחמד אשר הוא נקרא על שם מר אביו הצדיק מהו' ברוך ז"ל הי' בסכנה ר"ל ונדרה אמה בעת צרה שבאם יתרפא בנה אז תעשה מבגד משי שלה מעיל לס"ת ובעזרת הרופא נאמן ורחמן ית"ש נתרפא הילד ברפואה שלימה ועתה נפשו בשאלתו האם נכון לעשות מבגד שנשתמש בו הדיוט מעיל לס"ת, וכת"ר נ"י האריך בזה בסברות שונות לכאן ולכאן. וקצת נתכוין בדבריו למ"ש הגאון ר' ישראל איסר ז"ל מו"ץ בווילנא בספרו פתחי תשובה על או"ח סי' קנ"ג דמ"ש המחבר שם בסעיף כ"א אין לקנות מעילים שנשתמש בהם הדיוט לתשמיש קדושה כל זה להידור דומיא דמקדש אבל אין איסור בדבר כמ"ש בשערי תשובה לאו"ח סי' הנ"ל סק"ו בשם באר יעקב דף ט' שכתב ראיה ממסכת כלים פרק כ"ח משנה ה' להתיר לעשות מבגד אשה וכ"כ מור וקציעה עכ"ל, וא"כ כיון דאין איסור בדבר א"כ פשיטא דחל הנדר בעת צרה ומחוייבת לקיים הנדר ולעשות מבגד משי שלה מעיל לס"ת ומקבלין ממנה, ויען שהדין הזה פשוט בעיני למאד ע"כ אינני רוצה להאריך בזה, ואחתום בשלום רב, ידידו נאמנו דוש"ת,
גרשון ה"ק שטערן רב דק"ק מ' לודאש והגליל יע"א