אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג שאלות ותשובות › סימן יח

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

שאלות ותשובות · סימן יח

סימז טו"ב

ברכת שמים מעל תבאתה לראש ידינ"פ הרב הגאון החו"ב בכל חדרי תורה כש"ת מהו' חיים אפרים באלאיטי נ"י בק"ק טאדנאליא יע"א. בעהמח"ס חמודי אפרים ב' חלקים.

יקרתו הגיעני בהיותי במרחץ קארלסבאד מחוסר ספרים ולא יכולתי להשיבו דבר, לכן עתה באתי על ד"ת שכ' לי פר"מ נ"י בזה"ל:

יואל נא לעין בדברי מה שתמהתי בספרי על מה שהרעיש בס' מנחת חינוך מצוה שכ"ה איך אנו יוצאים ביו"ט ראשון של חג בערבה שבלולב הא כל ד' מינים שבלולב בעינן לכם ושני בדי ערבה אינם שוה פרוטה במדינות אלו, ולדעת רש"י סוכה כ"ז ב' אם אינו שוה פרוטה לא מיקרי לכם, ונ"ל בהקדם מה שאמרתי על דברי קול סופר סוכה פ"ג משנה ט' וכו', וכן אומר אני על תמיהת מנ"ח הנ"ל דאם מהדר על הערבה שתהי' עפ"י דין לא משכחת דלא תהי' שוה פרוטה, ועיין בתוס' סוכה ל"ט ע"א ד"ה יותר ממזון שתי סעודות שכתבו, התם באתרוג פסול אבל הכא כשר והדר לברכה דמיו יקרים עכ"ל, ולפ"ז היא היא בערבה, ודאי הבדים אינם שוים כלום, אבל למצוה שתהי' הדר כדין ואיכא בכל האופן טורח לבררם, לא משכחת דלא תהי' שוה פרוטה על כל פנים, עד שאני תמה על תמיהתו עכ"ל פר"מ נ"י.

ולע"ד מה דמייתי מתוס' סוכה ט"ל ע"א, לא שמיה מתיא. דהתם באתרוג כשר והדר לברכה דמיו יקרים. אבל בערבה במדינות אלו שמצויים לאלפים ולרבבות בכל פנות שאתה פונה. ודאי גם ב' בדי ערבה הכשרים ומהודרים לברכה ג"כ אינם שוים פרוטה, כיון דגם כאלה וכאלה מצויים לרוב בכל מקום. וראי' לזה מדברי הפרי מגדים באו"ח סי' תרמ"ט אשל אברהם סק"א שכתב בזה"ל:

ודע גזל ערבה במדינתינו שמצויות ולית שוה פרוטה י"ל דליתא בהשבה ובשאר הימים יוצא להמחבר ולאחרים אף ביום ראשון כה"ג עח"מ עכ"ל (ועיין בס' בכורי יעקב שם סק"ד פי' לדבריו ע"ש) הרי דס"ל לפמ"ג דגם ערבה כשר והדר לברכה לית בו ש"פ במדינתינו שמצויות, וזה פשוט:

ובעיקר דברי המנ"ח הנ"ל ימחול מר לעיין בס' שערי תשובה על שו"ע או"ח סי' תפ"ב, סק"ב וימצא שכתב ליישב הקושי' בכמה דרכים יעו"ש וגם אני כתבתי הנלע"ד בזה בספרי ילקוט הגרשוני ח"ג על סדר א' ב' ערך ערבה יעיי"ש וימצא (ומש"ש ליישב הקושי' על רש"י ממה דס"ל לר' יונתן כל ישראל יוצאין בפסח אחד וכתבתי די"ל ר' יונתן ס"ל דמב"מ לא בטיל, כוונתי בזה לרש"י לשיטתו דס"ל דגם ביבש ביבש ס"ל לר' יהודא מב"מ לא בטיל וכמבואר בס' מלא הרועים ערך מין במינו ל"ב אות י"ח י"ט עיי"ש, א"כ י"ל הה"ד לר' יונתן גם בדבר יבש מב"מ לא בטיל ודו"ק) וכעת נדפס שו"ת בית שערים חאו"ח ממו"ח הגאון מ' עמרם בלום זצ"ל ושם כתוב בסי' ש"מ כוונת רש"י בסוכה כ"ז ב' דודאי גם פחות מש"פ מקרי לכם דהרי כתב הרמב"ם פ"א מגניבה ה"ב אסור לגנוב כ"ש דין תורה ועיי' מ"מ שם וכן פ"א מגזילה כתב ואשור לגזול כ"ש דין תורה, אלא דאי בעינן בסוכה לכם הרי עכ"פ בעי' שיהי' הכשר סוכה שלו, וזה א"א אלא כמו"ש הר"ן בנדרים מ"ה ע"ב דהוי חצר שאין בו דין חלוקה ואמרי' בי' ברירה שבשעה שכל אחד משתמש בו הוברר הדבר שבשעה זו הוי כולו שלו, ובמה יקנה חלק חבירו שיהי' שלו בשעה שמשתמש בו, עכ"ח בחלקו שיש לו בשותפות. דקרקע נקנה בכסף ובשוה כסף, והרי מבואר בחו"מ סי' ק"ץ בסמ"ע סק"א דפחות משוה פרוטה אינו חשוב לקנות בו ע"ש, וכיון דלא מטי שו"פ לכל חד א"א לקנות בו חלק חבירו בשעה שמשתמש בו, וא"כ א"א לצאת בו אלא ע"י שאלה עכ"ל הטהור – ויעוין עוד מ"ש בזה בשדי חמד כללים מערכת הלמ"ד כלל קמ"א אות ה"ן ע"ש, ויעוין גם בס' לקוטי שלמה לסוכה דף כ"ז ע"ב מש"ש בזה, ויותר אין לי להאריך בענין זה.

ואציע לפניו מה שחידשתי בימים אלו ועלה בידי יד כהה לישב דקדוק עצום בתוס' סוכה ר"פ לולב הגזול דף ל' ריש ע"א שהקשו התוס' מהא דתניא לקמן פרק לולב וערבה (מ"ג ע"א) לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול דתיפוק לי' גזול משום מצהב"ע, ויפלא מאוד מדוע לא הקשו התוס' מברייתא הקודמת באותו פרק לולב הגזול (מ"א ע"ב) דאיתא ג"כ לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול – וכבר עמד ע"ז ידידי הגאון מ' חיים משולם קויפמאן הכהן נ"י בספרו אלה המצות' דפוס פיעטרקוב תרס"ו דף א' ע"ד – ויעו"ש מיש בדרך פלפול וסהדי במרומים שגם אני אמרתי כדבריו ממש והייתי בר גילו בזה – אך בימים האלו אמרתי לישב ב"ה, והוא עפ"י מ"ש בהגהות טעם המלך על השער המלך הלכות זכי' ומתנה (פ"ג ה"ו) ליישב קושי' התוס' הנ"ל למה לי לכם משלכם להוציא את הגזול תיפוק לי' משום מצהב"ע, דהא ודאי מצהב"ע לא נקראת אלא א"כ העבירה מוקדמת להמצוה והמצוה באה מכח העבירה, אבל אם בשעת המצוה לא היה עבירה כלל וכלל אלא אח"כ נעשה העבירה בזה לא שייך כלל סוג וגדר מצהב"ע, וא"כ בנ"ד משכחת לה בכה"ג דחבירו נתן לו הלולב והאתרוג במתנה ע"מ להחזיר והוא לקחו ממנו ויצא זה ידי חובתו ואח"כ נכנס בו רוח שטות ומעל מעל בחבירו ולא החזירו והוי גזל למפרע ואינו יוצא בזה אליבא דכ"ע כיון דהוא לא קיים תנאו והוי גזלה למפרע ולא נקרא לכם אבל מצהב"ע לא הוי, דכי נעשה רשע למפרע הא אין אדם נעשה רשע למפרע, משעה שגזל נקרא רשע, ועד חמס ולא למפרע, והוי יוצא מצד מצהב"ע, להכי בא הכתוב לכם להוציא את הגזול יעו"ש:

וא"כ בברייתא דמייתי הש"ס בסוכה (מ"א ע"ב) לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול לא מצו התוס' להקשות תיפוק לי' משום מצהב"ע, די"ל דבאמת משו"ה מייתי הברייתא דשם המעשה בר"ג ור"י וראב"ע וריע שהיו באין בספינה וכו' עד נטלו ר"ע ויצאו בו והחזירו לר"ג, ופריך הש"ס למ"ל החזירו ומשני מלתא אגב אורחי' קמ"ל מתנה עמ"ל שמי' מתנה כי הא דאמר רבא הילך אתרוג זה ע"מ שתחזירהו לי נטלו ויצא בו, החזירו יצא לא החזירו לא יצא, ופירש"י אם לא החזירו אגלאי מלתא מעיקרא גזול הוא בידו יעו"ש, א"כ י"ל דהברייתא בעצמה מתרץ הקושיא למה לי לכם להוציא את הגזול תיפוק לי' משום מצהב"ע. דהך גזול אין פירושו גזול ממש שגזלו קודם שיצא בו. אלא גזול דהכא היינו שבא לידו בתורת מתנה ע"מ להחזיר ואח"כ נכנס בו רוח שטות ולא החזירו, ובכה"ג לא הוי לכם. אבל משום מצהב"ע ליכא. דהא העבירה נעשה אח"כ ולא בשעה שיצא בו וכמ"ש בעל טעם המלך הנ"ל. ולכן בברייתא דסוכה (מ"א ע"ב) לא יכלו התוס' להקשות למ"ל לכם להוציא גזול תיפוק לי' משום מצהב"ע די"ל כנ"ל – אמנם בברייתא דפרק לולב וערבה (סוכה מ"ג ע"א) דלא מייתי הך מעשה דר"ג ור"י וראב"ע וכו' הקשו התוס' שפיר למ"ל לכם להוציא גזול ת"ל משום מצהב"ע, ואין לומר דגזול היינו באופן שבא לידו מחבירו במתנה ע"מ להחזיר, ז"א דודאי סתם גזול משמע שבא לידו בגזילה, ואי דהך מעשה דר"ג וכו' מוכיח דהגזול דהכא היינו שגזלו אחר קיום המצוה דמשו"ה מייתי הך מעשה דר"ג לכאן. ז"א דא"כ הו"ל להברייתא דסוכה (מ"ג ע"א) ג"כ לאתויי הך מעשה דר"ג כדי לגלוי פירושא דהגזול דקתני היינו דמתחלה בא לידו במתנה עמ"ל ורק אח"כ נכנס בו:

רוח שטות ולא החזירו דה"ל גזול למפרע ולא הוי לכם אלא ודאי מדנקיט סתם הגזול ולא מייתי המעשה דר"ג א"כ מיירי הברייתא שתיכף בא לידו בגזילה – דמתנה עמ"ל מאן דכר שמי' הכא – א"כ שפיר הקשו התוס' על הברייתא דפרק לולב וערבה דייקא, למ"ל לכם להוציא את הגזול תיפוק לי' משום מצהב"ע וא"ש ודו"ק. הכ"ד ידידו ואוהבו נאמנו המאוה לו כוח"ט לאלתר לחיים אפרים, גרשון ה"ק שטערן הרב דק"ק מ' לודאש והגליל יע"א

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה