ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
שאלות ותשובות · סימן טו
שוכ"ט לככוד האי צורב, עוסק בחוקי חורב המלמד ידו לקרב, וידיו לו רב, כש"ת מהו' יעקב יצחק קיהן נ"י בעיר לאדז במדינת פולין יע"א.
מכתבו מיום ב' שבט תר"ס לפ"ק קבלתי לנכון, והנני להשיבו מפני הכבוד. מ"ש מעלתו נ"י ליישב דברי רש"י ז"ל בב"מ דף ל"ב ע"א דפי' דקושי' הש"ס קאי על השבת אבידה דהוא עשה ול"ת השב תשיבם ולא תוכל להתעלם, ומקשים המפרשים מדוע שבק רש"י טומאה דקודם בברייתא וגם שם איכא עשה ול"ת, ותירץ מעלתו נ"י עפ"ד התוס' יבמות דף ה' ע"א בד"ה ואכתי וכו' ואומר ר"י דלא פריך אנא אל תחזיר אבידה דלמה לי קרא להכי דלאו ועשה שוה בכל הוא" עכ"ל, א"כ לפי"ז שפיר מוכרח רש"י לפרש קושי' הש"ס על השבת אבידה ולא על טומאה, דהא לאו ועשה דטומאה אינו שוה אלא בכהנים וא"ש – ודבריו נכונים וגם אני אמרתי כן, והוא כתוב אצלי בחיבורי ילקוט הגרשוני חלק שני על אגדות הש"ס סדר נשים ונזיקין בריש מסכת יבמות:
ומה שהביא לנו דברי הירושלמי בפרק משילין הלכה ב' וגם הובא דבריו בתוס' בבלי ובהרא"ש בפ' שני דביצה דף כ"ג ע"ב ובתוס' שבת כ"ה מה דשאל האי מלאכא לרב קטינא נר של בטלה מה אתון ביה, אמר ליה שרי, א"ל אי הכי סדינא בקייטא מה תהא עליה, כלומר שאין אתם עושים ציצית בטלית של פשתן משום כלאים בציצית מה תהא עלה הא כלאים בציצית שרי יעו"ש, וכל עובר משתומם איך תלה זה בזה, ומעלתו נ"י האריך לפרש ירושלמי זה בדרך הפלפול – והנה אני חפשתי בירושלמי ביצה פרק משילין ובכל הני מקומות שציין מעלתו נ"י ולא מצאתי רמז ורמיזה מכל זה, ע"כ כמדומה לי כי בעל החלום אמר לו ירושלמי זה ודברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ומה שכ' מעלתו נ"י בתוך פלפולו הנ"ל לפרש דברי רש"י ז"ל במנחות דף מ' ע"א שכתב דב"ש לא דרשי סמוכין למישרי כלאים בציצית והקשו עליו התוס' דהא אמרינן בריש יבמות אפי' מאן דלא דריש סמוכין בעלמא, במשנה תורה דריש – וכתב מעלתו נ"י דרש"י דייק דבאמת דרשי הסמוכין רק דלא דרשי סמוכין למישרי' ור"ל דודאי דרשי סמוכין רק דלא דרשי הסמוכין למישרי כלאים בציצית כ"א אדרבא לאסור כלאים שום דסד"א דנילף ע' דוחה ל"ת משריפת קרשים דאצטריך קרא דלא דחי יו"ט הא בעלמא עשה דוחה ל"ת, ואין לומר דלכך אצטריך קרא דלא דחי יו"ט משום דסד"א להתיר מכח מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, ז"א דהא ב"ש לית להו מתוך כמבואר בביצה י"ב, אלא על כרחך להכי אצטריך קרא דלא נימא עשה דוחה לא תעשה, ואם כן מוכח דבעלמא אמרינן עשה דוחה לא תעשה, וסלקא דעתך אמינא גם בכלאים בציצית עשה דוחה לא תעשה, לכך אצטריך הסמוכין דכלאים לציצית להורות דאפילו במקום גדילים לא תלבש שעטנז עכת"ד – והנה דבר זה הוא טוב, אבל אינו חדש, כי כבר כתב כן בס' שם משמואל על התורה מהגאון מ' שמואל סאליר ז"ל מלבוב בח"ב על שמעתתא יע"ש וימצא. ועיקר הדבר דב"ש דרשו הסמוכין אדרבא לאסור כלאים בציצית הוא כתוב במלחמות ה' להרמב"ן ז"ל פ' במה מדליקין יע"ש וימצא. הכ"ד ידידו הדוש"ת,
גרשון הק' שטערן הרב דק"ק מ' לודאש והגליל יע"א.