אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג שאלות ותשובות › סימן ט

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

שאלות ותשובות · סימן ט

סימן ח

יברכהו ה' מגבהי מרומו, ויאמר שלומים אלף לך של שלמה, ה"ה הרה"ג החו"ב חבל הכסף זו שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה שלמה נ"י בן הגאון מו"ה שמחה הלוי באמבערגער זצ"ל, בק"ק אשאפ- פענבורג במדינת בייערץ יצ"ו

שורותיו הטהורים האירו לנגד עיני ותוכם רצוף אהבה ויה"ר מן שמיא שיתקיימו כל ברכותיו אשר ברכני אכי"ר. והנה שמחתי בד"ת אשר כתב לי גרגיר אחד על קושית האחרונים שהבאתי בספרי ילקוט הגרשוני על שו"ע או"ח סימן קנ"ח ט"ג שכתב המחבר שיש מי שאומר שאם אכל פחות מכזית שאינו צריך נטילה והקשו האחרונים דסתר עצמו במה שכתב בסימן תע"ג ס"ו דנוטל ידיו לצורך טיבול ראשון ויאכל פחות מכזית והלא פסק כאן דפחות מכזית אין צריך נטילה, ואמרתי לתרץ בס"ד ע"פ דברי התוס' פסחים קט"ו ע"א ד"ה כל, שכתבו שם תוך דבריהם, ונראה דנטילה דהכא לא משום קדושה ונקיות כמו בנהמא, אלא משום שלא יטמא המשקין להיות תחלה ויהא אסור לשתותן ולפסול את גופו וכו' עיי"ש, לפ"ז מיושב היטב פסק השו"ע דבנהמא שהנטילה משום קדושה ונקיות י"א דבפחות מכזית א"צ נטילה, אבל בדבר שטיבולו במשקה הנטילה משום קבלת טומאה מה לי כזית או כביצה או פחות מהם עכ"ל.

והנה הי' יכול לומר מעכ"ת נ"י דבנהמא כל שאין מברך עליו בהמ"ז הה"ד דאינו נוטל ידיו ולכך פחות מכזית דאין מברכין עליו בהמ"ז א"צ גם נטילה, וכמ"ש בביאור הגר"א ז"ל בסימן קנ"ח, אבל בדבר שטיבולו במשקה שהידים שניות מטמאין את המשקין להיות תחלה ויהא אסור לשתותן ולפסול את גופו, בזה אין חילוק בין כזית לפחות מכזית ובכולם צריך נטילה – וצריך לעיין בתשו' חיים שאל סימן ע"ד (שציינתי בספרי ילקה"ג הנ"ל) שהביא תירוץ על קושי' האחרונים הנ"ל בשם ספר עצי אלמוגים, וכתבתי שם שהוא דחה דבריו ונשאר בקושיא, וכעת אין נמצא אצלי לא הס' עצי אלמוגים ולא הספר חיים שאל, ולכך איני יודע אם זה התירוץ שכ' מעכ"ת נ"ו כתוב בס' עצי אלמוגים, או תירוץ אחר כתוב שם, ואם יש אתו הספרים הנ"ל ימחול לעיין שם ויודיעני והך שמעתתא דפסחים קט"ו הואיל ואתי לידן אימא בה מילתא דלכאורה קשה אמאי ס"ל לרב פפא בדבר שטיבולו במשקה אי לא נגע ידיו במשקה לא חיישינן נן שמא יגע וא"צ נטילה, והדחיון דדחי ליה סובר דחיישינן שמא יגע והב"י באו"ח סי' קנ"ח פוסק כדעת הדחיין דדחי לרב פפא וכתב דחיישינן שמא יגע והביא הרמ"א בסי' קנ"ח ס"ד דאפי' אינו מטבל רק ראש הירק או הפרי אפ"ה יטול וכו' ע"ש, וקשה מדוע לא נפסוק הלכה כרב פפא דל"ח שמא יגע, ונ"ל בדרך הפלפול דהנה הקשה הפמ"ג באו"ח סימן קנ"ח באשל אברהם סק"ו על פירוש התוס' פסחים הנ"ל דדבר שטיבולו במשקה צריך נטילה משום שלא יטמא המשקין להיות תחלה ויהא אסור לשתותן ולפסול את גופו, הא מסתמא אין שותה רביעית מהמשקה בכא"פ ע"י טבולו וקיי"ל לפסול גוייה עכ"פ שיעורו ברביעית עתוס' פסחים י"ד א' דאיכא משקין כו' יעו"ש, ותירץ בתשו' נחלת בנימין להגאון מ' וואלף ברייער ז"ל אבדק"ק ק טאב יע"א בחלק או"ח סימן מ"ד בשם תשו' הרדב"ז חלק ד' סי' ע"ח דמ"מ אינו ראוי שיטמא עצמו פחות מרביעית דדמי לכל איסורין שבתורה דאין לוקין עליהם אלא כשיעור ש מ"מ חצי שיעור אסור, כן נמי לענין טומאה, אין ראוי לשתות משקין טמאים אפילו בפחות משיעור עיי"ש, וא"כ לפי"ז י"ל דרב פפא אזיל לשיטתו דס"ל ח"ש מותר מה"ת כמ"ש הגאון בעל נוב"י ז"ל בספרו דורש לציון סוף דרוש יו"ד עיי"ש, משו"ה סובר דלא חיישינן שמא יגע דאפילו יגע אין כאן איסור דאורייתא דהא ח"ש מותר מה"ת א"כ הוי גזרה לגזרה ולא גזרינן אמנם סתמא דגמרא ס"ל כר' יוחנן דח"ש אסור מה"ת והה"ד בטומאה כרדב"ז הנ"ל א"כ אנן דקיי"ל כר"י דח"ש אסור מה"ת שפיר כתב הב"י דחיישינן שמא יגע כסתמא דגמ' הנ"ל דדחי לרב פפא וס"ל דחיישינן שמא יגע וא"ש ודו"ק. (כן אמרתי לכאורה אך שו"ר דאין אנו צריכים לכל זה, רק בלא"ה א"ש ע"פ גמ' מפורשת ביומא דף פ' ע"ב מתקיף לה רבא כזית בכדי אכ"פ, חצי פרס בכדי אכ"פ, א"ל רב פפא הנח לטומאת גוייה דלאו דאורייתא היא, ומי א"ר פפא הכי והכתיב ולא תטמאו בהם ונטמתם בם ואמר רב פפא מכאן שטומאת גוייה דאורייתא, מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא עכ"ל הגמ' שם. ומעתה רב פפא לשיטתו דס"ל דטומאת גויה יה לאו דאורייתא, לכן סובר אם אינו נוגע ידו במשקה לא חיישינן שמא יגע דהא אפילו יגע ג"כ לא נטמא גופו מדאורייתא א"כ הו"ל גזרה לגזרה ולא גזרינן אך סתמא דגמ' דדחי לי' סוברת הואיל ואית לי' אסמכתא מה"ת חמור יותר. וגזרינן אפילו גזרה לגזרה, (כמ"ש הראשונים בכמה דוכתי הואיל ואית ליה סמך בקרא חמור טפי) ומשו"ה אפילו אין נוגע ידו במשקה חיישינן שמא יגע, וא"ש בזה מ"ש הב"י בסימן קנ"ח בזה"ל:

בפרק ע"פ על הא דאמרינן כל דבר שטיבולו במשקה צריך נט"י אמר רב פפא ש"מ האי חסא צריך לשקועיה כלומר בחרוסת משום קפא דאי ס"ד לא צריך לשקועיה נט"י למה לי, ודילמא לעולם אימא לך לא צריך לשקועיה וקפא מריחא מיית אלא למה לי נט"י דילמא משקעי ליה, ונראה שיש ללמוד מכאן שאע"פ שאינו מטבל אלא ראש הירק או הפרי, שנמצא שאין המשקה נוגע כלל בידים עכ"ז צריך נט"י עכ"ל הב"י ז"ל. וע"ז כתב הטו"ז שם ס"ק ז' ואינו יוד מה לימוד שייך כאן דזהו דין הגמרא ממש עכ"ל, אמנם לפי הנ"ל ניחא דבאמת כיון דטומאת גוייה לאו דאורייתא היה מסתבר לפסוק הלכה כרב פפא דלא גזרינן שמא יגע כיון דאפילו יגע ליכא טומאת גופו מדאורייתא ולא גזרינן גזלג"ז, לכך קמ"ל הב"י דמ"מ כיון דסתמא דגמ' דחי ליה לרב פפא וס"ל דגזרינן שמא יגע הכי נקטינן וא"ש ודו"ק.) וגם מש"ל בשם ס' דורש לציון סוף דרוש יו"ד שכתב דאפשר רב פפא ס"ל ח"ש מותר מה"ת נלע"ד להוכיח מכאן דרב פפא עכ"ח ס"ל ח"ש אסור מה"ת דאי לא"ה איך מוכיח דצריך לשקועיה בחרוסת דאל"כ נט"י למה לי, הא אפילו משקיעו ג"כ לא צריך נט"י לפי' התוס' לכך צריך נט"י שלא יטמא את המשקין ויהא אסור לשתותן ולפסול את גופו, דהרי הקשה הפמ"ג הא מסתמא אין שותה רביעית מהמשקה בכא"פ ע"י טיבולו וקיי"ל לפסול גוייה עכ"פ שיעורו ברביעית, וכתבתי לעיל בשם הרדב"ז דכמו באיסורין ח"ש אסור מה"ת כן נמי לענין טומאה אין ראוי לשתות משקין טמאים אפילו בפחות משיעור, והתינח אי ס"ל לרב פפא ח"ש אסור מה"ת שפיר י"ל אף דטומאת גוייה לאו דאורייתא מ"מ גם באיסור דרבנן אסור ח"ש דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון וכמ"ש הפר"ח ביו"ד סימן ס"ח ס"ק ז' ע"ש, אבל אי רב פפא סובר ח"ש מותר מה"ת כנ"ל ורק מדרבנן אסור ח"ש, אם כן ודאי בדרבנן נחתינן דרגא וח"ש מותר לגמרי, א"כ הד"ק הפמ"ג לדוכתא דהא ליכא שיעור רביעית וא"כ אפילו אי צריך לשקועיה ג"כ אין צריך נט"י דהא לא נפסל גופו בפחות מרביעית, אעכ"ח מוכח דרב פפא ס"ל ח"ש אסור מה"ת ודלא כדורש לציון ז"ל. כנלע"ד בענין זה, ועוד רבות מחשבות עלו בלבי לפלפל בזה, ובפרט במ"ש בס' חמד משה על או"ח סימן קנ"ח ס"ק ו' שיש להכריח זה הדין שכ' הב"י דחיישינן שמא יגע מהא דמסקינן בחולין דף ק"ז ריש ע"ב דאסור לאכול ע"י מפה דחיישינן שמא יגע והנראה דדין זה דנ"ד עם האי דינא קרובים להיות שוים וקצת נראה דכ"ש הוא בנדון דידן עכ"ל, ולפענ"ד יש לפלפל ע"ז אך אינני רוצה להאריך בזה יותר כי ימשכו הדברים הרבה יותר מדאי, ולכן אקצר ואומר שלום למעכ"ת נ"י ולכל הנלוים אליו, ידידו נאמנו

גרשון ה"ק שטערן הרב דק"ק מי-לודאיט והגליל יע"א.

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה