ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס מגדים חדשים · (יח)
בילקוט אליעזר ערך סוכה אות י"ח הביא מדרש פליאה בשעה שהתרעם איוב על היסורים הראה לו הקב"ה סוכה של שלש דפנות (מובא בעיר דוד) עכ"ל. ונלע"ד לפרש בהקדם מ"ש השל"ה הקדוש (דפוס יוזעפאף דף כ"ו) וז"ל:
וקבלתי רמז בתיבת סכה ובזה הרמז יתבארו דיני דפנות של סוכה מצוה מן המובחר ד' דפנות ויוצא לכתחלה אפילו בשלשה והלכתא אפי' בשנים ושלישית משהו, בחינת ד' דפנות רומזות לד' חומות שזכרתי, תשובה תפלה צדקה תורה. ונגד זה אות ס דסוכה הסובבות ומקפת כל צד. אמנם יש בישראל שאינם בני תורה ולא יש לב להבין נמצא הם מחזיקים בג' דפנות שהם ג' חומות תשובה תפלה צדקה. נגד זה כ"ף דתיבת סוכה הסובבת ג' רוחות. אמנם לפעמים יש שלא יוכלו להחזיק אף בג' כי אינם בעלי תורה וגם הם עניים שלא יכלו ליתן צדקה אזי יחזיקו בשני דפנות שהם שני חומות. תשובה ותפלה, שזה יוכל לקיים כל איש ישראל, ועוד שלישית משהו דהיינו ליתן דבר מועט וכמ"ש רז"ל אפילו העני הנוטל צדקה צריך ליתן מעט צדקה, נגד זה אות ה מן סכה שהוא ב' דפנות ושלישית משהו. ולזה ההלכה שנים כהלכתן ושלישית שהו עכ"ל הטהור. והנה איתא בברכות ה' ע"א אמר ר"ל כל העוסק בתורה יסורין בדילין היימנו שנאמר (איוב ה') ובני רשף יגביהו עוף. ואין עוף אלא תורה שנא' (משלי כ"ג) התעיף עיניך בו ואיננו. ואין רשף אלא יסורין שנ' (דברים ל"ב) ולחומי רשף. א"ל ר"י הא אפילו תינוקות של ביר יודעין אותו שנאמר (שמות ט"ו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך וגו' כי אני ה' רופאך. אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו. וכתב שם בעץ יוסף. כלומר שהוא ברצונו אינו רוצה לעסוק בתורה, הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין וקשין ועוכרין אותו שאע"פ שירצה לעסוק בתורה לא יוכל מכובד היסורין הקשין לא יתנוהו השב רוחו. וזאת הדרשה נרמזה בפסוק ובני רשף שהם היסורין יגביהו לימוד התורה שנקראת עוף שלא יעסוק בה מסבת חוזק היסורין עכ"ל:
ובעיון יעקב לשם כתב וז"ל א"ר יוחנן הא אפי' תינוקות וכו' וכדי שלא להשוות ר"ל לטועה בדבר שהתינוקות יודעין וכי נעלם ממנו מקרא שכתוב בתורה שהוצרך להביא ראיה מפסוק דאיוב. אלא נ"ל דריש לקיש מדקדק בלשונו ואמר תיבת כל העוסק כו' אתי לרבויי כל שאפי' נכרי שעוסק בתורה בשבע מצות דידיה ג"כ יסורין בדילין הימנו כי חברים דאיוב אמרו כן לאיוב שהיה כותי לדעת הרבה מ"ד בבבא בתרא, וזה לא נשמע מן התורה דלא נאמר כן רק לישראל. אך ר' יוחנן אזיל לשיטתו דאמר התם בב"ב איוב מעולי גול' היה ובית מדרשו בטבריא היה. א"כ ליכא למילף מיניה יותר ממה שתינוקות שב"ר יודעין אותו. ומה שאמר אלא כל שאפשר לו וכו' לומר דלהכי קאמרי חברים דאיוב לומר שבשביל ביטול תורה באו עליו יסורין מכוערין כאלה שאלמלא למד תורה לא באו עליו יסורין מכוערין כאלו:
ומעתה זה כוונת המדרש פליאה, בשעה שהתרעם איוב על היסורין שבאו עליו מחמת ביטול תורה, וע"ז התרעם שלא יוכל לתקן זה שאפילו אם ירצה לעסוק בתורה לא יוכל מכובד היסורין הקשין לא יתנוהו השב רוחו. וכמש"ל בשם עץ יוסף. א"כ חסר לו תורה ואין לו ד' חומות להסתר מזרם היסורין ולהנצל מהם, וע"כ הראה לו הקב"ה סוכה של שלש דפנות, שאפי' אם אין לו תורה עכ"פ יוכל להיות לו ג' דפנות שהם ג' חומות. תשובה תפלה וצדקה המעבירין את רוע הגזירה. כמ"ש בשל"ה הק' הנ"ל שע"ז מרמז סוכה של שלש דפנות, ואם יחזיק בג' דפנות הללו אזי ג"כ מיסורין יחבא ושב ורפא לו מכל מכותיו ותחלואיו וא"ש ודו"ק: