ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס מגדים חדשים · (יז)
בסוטה מ"ט ע"ב משמת ר' יהושע בטלה (בע"י איתא בטלו) עצה ומחשבה, פירש"י שהי' זהיר במדרשות ובקי בהלכות ובתשובת האפיקורסים ולהבין ברמזיהם כדא' בפ"ק דחגיגה כי נח נפשי' א"ל רבנן מאי תהוי עלן מאפיקורסים א"ל אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם של עכו"ם ע"ש ובילקוט סופר על ספר שמות דף קכ"ז ע"ב כתב:
צ"ב א"כ רק בטלה העצה מאי בטלה מחשבה. וע"ש שנדחק ליישב. ובאמת לק"מ דעצה היינו מ"ש רש"י "ולהבין ברמזיהם" שמתוך הרמז הי' יודע מה במחשבתו של הצדוקי. כדאיתא בחגיגה ה' ע"ב שע"י שהחזיר הצדוקי פניו, הבין ר' יהושע שהי' במחשבתו לומר, עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה' וז"ש משמת ר' יהושע בטלו עצה וגם החכמה לידע מחשבה, והיינו עצה ומחשבה וזה פשוט מאד: