ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת ערכין · כג.
אמר רשב"ג אף הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה שמא יעשה קינוניא על נכסים של זה ויחזיר את אשתי, כן איתא במתני' – ובגמרא, משה בר עצרי ערבא דכלתי' הוה, ורב הונא ברי' צורבא מרבנן היה ודחיקא לי' מילתא, אמר אביי ליכא דנסבי' עצה לר"ה דליגרש לדביתהו ותתבע כתובתה מאביה וליהדרה מהדרי, א"ל רבא והאנן ידור הנאה תנן, ואביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש כתב בפתח עינים להגאון חיד"א ז"ל דמכאן מוכח דאין סידור הגט ונתינתו טעון ב"ד של שלשה עיי"ש באריכות מה שמשיג על האורים ותומים בחו"מ סי' ט' עיי"ש -- והנה לא ראה דברי הגאון בעל נודע ביהודה תניינא חלק אהע"ז סי' קי"ד שכתב דהראיה מכאן אינה ראיה מכרעת כלל דהרי אמרו ביבמות ק"ד ע"ב ב"ש אומרים בפני ב"ד וב"ה אומרים בפני בב"ד ושלא בפני ב"ד, אלו ואלו מודים שצריך שלשה, הרי ששלשה הדיוטות לא נקראו ב"ד, אבל מ"מ סגי בכל מקום שצריך שלשה וכו' ושם במס' ערכין דקאמר רבא והא אנן ידור הנאה תנן, וע"ז השיב לו אביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש, והיינו דב"ד מומחין יודעין משנה זו דצריך שידור הנאה אבל הדיוטות אף שהם שלשה מ"מ אינם יודעים משנה זו והיינו דקאמר אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש, ובי דינא היינו לומדים אינו צריך אבל אעפ"כ לעולם שצריך שלשה עכ"ל הטהור וכמה היה שמח אותו צדיק אם היה רואה שכדבריו מפורש בפירוש רבינו גרשום ז"ל שנדפס כאן בש"ס דפוס וילנא על הגליון ושם כתב מפורש בזה"ל:
אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש, אפילו בפני ג' הדיוטות יכול לגרש שאינן יודעין שצריך להדירה עכ"ל, הרי מפורש כדברי הנוב"י ז"ל צריך שלשה – וע"ע בשיטה מקובצת שנדפס כאן בגליון הש"ס הנ"ל שמביא בשם תוספות הרא"ש ז"ל, דמתני' אתי לאשמועינן דב"ד היודעין בערבות מחוייבין לעכב הגירושין עד שידירנה הנאה וכו' והכא קאמר אביי אטו כל מאן דמגרש בבי דיני שיודעין שחמיה נתערב בכתובתה הוא מגרש, ילך לב"ד שאין יודעין הערבות ויגרשנה עכ"ל עיי"ש, עכ"פ מכאן אין ראיה כלל שלא להצריך שלשה בסידור הגט ונתינתו ודלא כהחיר"א ז"ל ואכמ"ל יותר: