אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג מסכת עבודה זרה › נד:

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת עבודה זרה · נד:

לו.

ת"ר שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם ש אלקיכם אין רצונו עבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה א"ל אלו לדבר שאין העולם צריך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה, הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ומזלות. יאבד עולם מפני השוטים, אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין – אמרתי ב"ה שלזה כיוון דהע"ה בתהלים צ"ו פסוק ה' כי כל אלהי העמים אלילים. וא"ת אם אין רצונו ית' בהם למה אינו מאבדם לזה אמר וה' שמים עשה, פי' שהם עובדים לחמה וללבנה ולככבים ומזלות שהם בשמים ויש להעולם צורך בהם ואיך יאבד העולם מפני השוטים, וסהדי במרומים שאח"כ מצאתי בא באלשיך ז"ל ותלי"ת שזכיתי לכוין לדעת גדול וקדוש כמוהו:

דבר אחר הרי שגזל סאה של חטין והלך וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין – ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ונ"ל שלזה נתכוון הבורא ית' באמרו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם, כי באמת בדין הוא שלא תצמח האדמה בעבור האדם שגוזל התבואה והולך וזורע אותה באדמה, אבל לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם, אלא עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וגו' ועולם כמנהגו נוהג והולך רק שוטים שקלקלו הם עתידין ליתן את הדין וק"ל:

דבר אחר הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך וכו' – בס' זכרון אפרים פ' חיי שרה כתב בפסוק ותלד שרה אשת אדוני בן לאדוני אחרי זקנתה, וצ"ב לאיזה צורך אמר אחרי זקנתה. ופי' אפיקי יהודא עפ"י המאמר שלפנינו דהבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג כו' ר"ל שמניח הקב"ה על הטבע והתינח בילדה אבל באשה זקינה בטבע לא תתעבר רק עפ"י נס, והיתכן שיעשה הקב"ה נס למעלה מדרך הטבע לדבר עבירה. והנה ליצני הדור אמרו מאבימלך נתעברה שרה, ובזה יסכר פי לצים. כי מי יאמין בשוא נתעה שיעשה הקב"ה נס שתתעבר אחרי זקנתה מביאת איסור, לזה אמר ותלד שרה אשת אדוני בן לאדוני, והעד כי ילדה אותו אחרי זקנתה שלא כמנהג הטבע רק בדרך נס ע"כ דפח"ח.

שאל פיליסוף אחד את ר"ג כתוב בתורתכם ה' אלקיך אש אוכלה הוא אל קנא מפני מה מתקנא בעובדיה ואין מתקנא בה, א"ל משל למה"ד למלך שהיה לו בן ואותו בן הי' מגדל לו את הכלב והעלה לו שם ע"ש אביו וכשהוא נשבע אומר בחיי כלב אבא, כששמע האב על מי הוא כועס על הבן כו' או על הכלב כו' הוי אימר על הבן הוא כועס -- א"ל כלב אתה קורא אותה והלא יש בה ממש, א"ל מה ראית, א"ל פ"א נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר והבית שהיה שם עבוד כוכבים לא נשרפה, א"ל משל למה"ד למלך שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים כו' הוי אומר עם החיים כו' א"ל כלב אתה קורא אותה מת אתה קורא אותה א"כ יאבדנה מן העולם – כתב בס' "עלה דיונה" וז"ל:

הא דלא אמר לו מיד אם כלב אתה קורא אותה א"כ יאבדנה כו' י"ל משום דעל הכלב לחודא לא קשה כלום למה לא יאבדנה מן העולם, משום שי"ל שאין שום חטא על כלב מה שקרא אותו בן המלך בשם אביו, רק החטא על הבן לבד. אך מאחר שקרא מת וקשה למה לי הטעם משום שאין עושה מלחמה עם המתים תיפוק ליה משום שאין סרחון בע"א ואין בה חטא כלל, אלא מוכרח לדבריך שגם בע"א עצמה שייך חטא אך דאין עושין מלחמה עם המתים א"כ קשה יאבדנה וכו'. וגם על מה שקראה מת לחודא לא קשה א"כ יאבדנה משום שיש לומר דהקב"ה אין עושה מלחמה עם המתים, אבל מאחר דכלב וגם מת אתה קורא אותה קשה מכח תרווייהו א"כ יאבדנה מן העולם ודו"ק עכ"ל ודפח"ח:

אמר לו אילו לדבר שאין העולם צריך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה, הרי הן עובדין לחמה וללבנה כו' יאבד עולמו מפני השוטים – בספר עיון יעקב שנדפס אצל העין יעקב החדש כתב בד"ה יאבד העולם מפני השוטים. והא דאיתא בגמרא ובמדרש דלכך נגזר מיתה על אדם משו שלא יעשה עצמו ע"א כמו חירם מלך צור נמי נימא יאבד עולם מפני שוטים ר"ל וכו' עיי"ש ובס' תורה תמימה ר"פ ואתחנן אות מ"ד מביא המאמר שלפנינו, וכתב וקצת יש להעיר ממ"ד באגדות בטעם שנגזרה מיתה על האדם כדי שלא יעשוהו ע"ז, ויש ליישב, אבל אין להאריך באגדות דקות כאלה ותמהני מדוע העלים עין מדברי העיון יעקב במקומו שכבר העיר של זה, אך כבר מלתי אמורה במק"א שהמחבר הזה דרכו בכך לקנות הכל בראיי' בעלמא וכן לא יעשה:

נ"ה) א"ל זונין לר"ע לבי ולבך ידע בעבודת כוכבים לית ביה מששא והא קחזינן גברי וכו' פירש"י זונין ישראל היה עכ"ל, ומהרש"א ז"ל בח"א כתב דאינו מוכרח עיי"ש, והרב עיון יעקב בד"ה מלמד שהחליקן בדברים, הביא ראיה לדברי מהרש"א שזונין לא היה מישראל עיי"ש. ובהגהות הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל כתב דרש"י ז"ל דייק בשמא מסתמא הוא אותו שנזכר במשנה לקמן בפ' השוכר דף ס"ה ושאר מקומות בייתוס בן זונין וכן נל"פ עכ"ל:

ס"ה) רבא אמטי לי קורבנא לבר ששך ביום אידם וכו' אזיל אשכחי' דיתיב עד צוארי' בוורדא וקיימן זונות וכו' א"ל אית לכו כה"ג לעלמא דאתי א"ל דידן עדיפא טפי מהאי א"ל טפי מהאי מי הוה א"ל אתון אית עלייכו אימתא דמלכותא אנן לא תהוי עלן אימתא דמלכתא – מאמר זה כל הבא בתוכו יתמה איך שייך לדמות דבר פחות וגשמי כזה לדבר רוחני עוה"ב ועיין בענף יוסף שעל העין יעקב החדש מ"ש בזה בשם ספר לוחות העדות ע"ש – ולא זכר שהוא כתוב ביתר ביאור ויתר שאת בס' יערות דבש חלק שני סוף דרשה ב' דפוס לובלין דף ק"כ ע"א עיי"ש ותמצא נחת -- ובס' אורח ישרים ח"ב על אגדות הש"ס כתב בשם ס' אמונה ישרה מהגאון רצ"ה קאלישער ז"ל והוא כי רז"ל יאמרו כי עוה"ב אין בי לא אכילה ולא שתי' וכו' ואמרו חז"ל יפה שעה אחת קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, תהו ששאל בר ששך לרבא ע"ה אית לכו כה"ג לעלמא דאתי, אחרי כי תאמינו כי תענוגי עוה"ב הם יפים מכל תענוגי עוה ז, וא"כ מאחר שאתם אומרים כי יתבטל אז היצה"ר איך תוכלו לקוות תענוג יותר מזה, וע"ז השיב לו אתון אית עלייכו אימתא דמלכותא' וכו', כלומר הבט נא וראה ההפרש בין תענוגי עוה"ז לתענוגי עוה"ב, כי תענוגי עוה"ז ידוע כי אף התענוג היותר גדול כאשר תפול עליו פחד פתאום תבטל ממנו התאוה ופסק היצה"ר ממנו למשל ההולך לעשות חטא של זנות ועליו לעבור את הנהר והנהר היה קרוש בחורף ובעברו נשבר תחתיו הקרח הלא מסכנת פחד פן יטבע בנהר תבטל ממנו התאוה אבל לא כן תענוגי עוה"ב שלא שייך אימה ופחד, כי צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה, ועל כן כאשר באשאל בר ששך פתאום שליח המלך, וא"ל קום דקא בעי לך מלכא, ובטל ממנו התאוה הבין אז אמיתית דברי רבא ע"ה וכו' עיי"ש מזה עוד בארוכה. ובזה יש להבין כוונת הרב "עיון יעקב" שכתב כאן. אנן לא תהוי עלן אימתא דמלכותא, אפילו עול אימתא דמלכות שמים כי היום לעשותם ולא למחר רק לקבל שכר וליהנות מזיו השכינה עכ"ל ודו"ק:

בענין מש"ל בדף נ"ה ע"א אי זונין הי' ישראל או לא, מצאתי אח"כ בפתח עינים להגאון חיד"א ז"ל הנדפס בספרי עין יעקב הקטנים שכתב וז"ל:

איל זונין לר' עקיבא וכו' פירש"י זונין ישראל היה והרב מהרש"א באגדתיה כתב על רש"י אם קבלה נקבל וכו' ומ"כ לאחד קדוש דטעם רש"י מדאמרו בפסחים דף מ"ט ריש ע"א ובא זינין ממונה של ר"ג ואמר הגיע עת לבער את החמץ שמע מינה ישראל היה דקפיד אמצות ולא אפשר שהוא עובד כוכבים דקאמר שהוא ממונה ולא עבד עכ"ל. ואינו מוכרח דזונין דהתם יש לו שם לווי זונין ממונה של ר"ג והכא סתם. ותו התם נמי אפשר דעובד כוכבים הוה הוא ממונה של ר"ג ולא הוה עבדו. ועיי בסדר הדורות דף צ"ג ע"ב. עכ"ל החיד"א זצוק"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה