ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת עבודה זרה · לה.
דרש רב נחמן ברי' דרב חסדא מ"ד לריח שמניך טובים למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון מגולה ריחה נודף מכוסה אין ריחה נודף (עיין פרש"י) ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו שנא' על כן עלמות אהבוך קרי ביה עלומות ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבו שנא' עלמות. קרי ביה על מות אהבוך. ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות אחד העוה"ז ואחד העוה"ב שנא' עלמות קרי ביה עולמות – כתב בחדושי חת"ס ז"ל למס' ע"ז וז"ל ולא עוד אלא דברים:
שמכוסים ממנו מתגלין לו, דהס"ד כיון שמבלה זמנו להבין לתלמידים מפסיד בלימוד עצמו ואפי' דברים המגולים מתכסים ממנו. קמ"ל אפי' המכוסים מתגלים לו. ואמר מלאך המות:
אוהבו, ר"ל שרוצה שיחי' לאורך ימים ולא יהיה לו שליטה עליו, מפני שבמיתתו יתכפר עון הדור ועוד גדולים צדיקים:
במיתתם יותר מבחייהם, ע"כ אוהבו שיחיה לאורך ימים. ואמר שנוחל שני עולמות העוה"ז והעוה"ב, והרבותא אפי' עוה"ז נוחל וזוכה לשתי שלחנות, והטעם דאין רוב הצדיקים זוכים לשלחן העוה"ז כי הן בקדושיו לא יאמין ושמא מרוב טובה ישמן ישורון ויבעט אבל האי דמזכה רבים דאין חטא בא על ידו שוב בטוחים בו שלא יבעט ע"כ זוכה לשני עולמות גם לשלחן עוה"ז עכ"ל הטהור. וקצת קשה לי כיון דעוה"ב פשיטא א"כ הול"ל להיפוך אחד העוה"ב ואחד העוה"ז דבכ"מ שאמר אחד זה ואחד זה הדרך להזכיר הפשוט תחלה. אמנם לפמ"ש תוס' כתובות דף כ' ע"ב ד"ה אחד וכו' ואומר ר"י כו' עיי"ש א"ש גם הכא. (וע"ש בתוס' ישנים על הגליון). ועיין בשדי חמד כללים מערכת האלף אות ק"כ שהביא קושיית הגהות מצפה איתן על מס' ע"ז ד' ס"ז ע"ב דתניא אחד נ"ט לפגם ואחד נ"ט לשבח:
אסור דברי ר"מ רש"א וכו' ולפי כלל התוס' הו"ל למיתני אחד נ"ט לשבח ואחד נטל"פ אסור עיי"ש ותירצה על נכון בג המלך וביין משתיו בשתי משתאות לבו שם ולכל ישראל הורה ושמואל סבר על לבו שם ולכל והאמר באלי אמר אבימי נותאה משמי' דרב פיתן ושמנן ע"ש ואכמ"ל: