ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת עבודה זרה · כט.
שאל ר"ש את ר' יהושיע כו' מפני מה אסרו גבינת עכו"ם א"ל מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלים של ע"ז א"ל א"כ מפני מה לא אסרוה בהנאה א"ל ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או טובים דודיך. א"ל כי טובים דודיך מיין א"ל אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים וגו' (ופירש"י עלמות אהבוך לא שייך למימר לנקיבה) ובגמ' לקמן דף ל"ה ע"א מאי כי טובים דודיך מיין כי אתא רב דימי אמר אמרה כנס"י לפני הקב"ה ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה – להבין דברי חכמים וחידותם אלה נשתפכו כמה דיות ונשתברו כמה קולמסים והנכון בעיני מה שנדפס בעין יעקב הקטנים דפוס ווילנא משנת תרל"ו לפ"ק, בראש מסכת סנהדרין בשם המגיה, וז"ל היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודיך, והנה רש"י ז"ל פירש דשאל האם לקרוא דודיך או דודיך לנקבה נוכחת, וכבר הביא הריב"ש ז"ל תמיהת השואל, העם עמודי התורה אלה הסתפקו בקריאת המלה אשר זיל קרי בי רב הוא, ותירץ הריב"ש דכן היה הניקוד בספרים שלהם לנקבה נוכחת ודחוק הוא, ובכל הפירושים שראיתי בזה לא נחה דעתי העניה, ואשר אני אחזה כי שאלתו היא האם המ"ם של מיין הוא מ"ם הסבה וכמו משוד עניים, ויתפרש הקרא כי טובים דודיך הבא מיין כי שתיית היין מביא חום בדם ומעורר האהבה כידוע, וכמ"ש רז"ל כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ולפ"ז בלי יין אין אהבה ואין דודים והכתוב הו מאמר אחד כי טובים דודיך מיין, או כי המ"ם של מיין הוא מ"ס היתרון ופי' דודיך טובים לי יותר מיין אשר ישקוני, ולפ"ז יש דודים גם בלי סיבה המעוררת לזה, והתיבת מיין הוא נפרד מן כי טובים דודיך, וזה ששאל אותו היאך אתה קורא פי' היאך אתה מפרש כי טובים דודיך מיין מסיבת היין או כי טובים דודיך בלי מיין, והוכיח לו ממקרא הסמוך לו לריח שמניך טובים, הלא תהלל את דודה כי שמניו טובים לה בלי סיבה ומעורר, וככה יתפרש גם כי טובים דודיך בלי סבה ומעורר, ולפ"ז המ"ם של מיין עכ"ח הוא מ"ם היתרון ואינו נמשך אל מה שלפניו. והנה רז"ל לפי קבלתם האמיתית כי שיר השירים הוא קודש קדשים השכילו לדבר ולבאר הדברים כי יין הוא יינה של תורה. ואמרו ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה ופירש"י דברי דודיך דברי סופרים ובזה יתפרש המשנה ברווחה, כי כאשר שאל לו מפני מה אסרו גבינת עכו"ם ולא מצח מענה נכונה בפיו, השיאו לדבר אחר ושאל לו האם יפרש כי טובים דודיך הבא מיין, ולפ"ז יש לנו לבקש סבה ביינה של תורה למה באו הדודים והם דברי הסופרים, ואם אין יין אין דודים. או כי המ"ם של מיין הוא מ"ם היתרון יותר מיינה של תורה, ואין לנו לבקש סבה מעוררת לדברי סופרים בדברי תורה, ופשיט ליה כי הוא מ"ם היתרון וכמו"ש, ושפיר אמרו בגמרא ערבים עלי דברי דודיך כו' וכמו שאמרו שם חשוק שפתיך זו בזו ואל תבהל להשיב כו' גזרה חדשה היא ואין ואין מפקפקין בזה עכ"ל ודפח"ח:
(שוב מצאתי כעין זה בפירוש "תורה תמימה" על מגילת שיר השירים בפסוק כי טובים דודיך מיין עיי"ש):