אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג מסכת עבודה זרה › כד.

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת עבודה זרה · כד.

כד.

וישרנה הפרית בדרך וגי' מאי וישרנה הפרות אמר ריוח משום ר"מ שאמרו שירה – בס' אורח ישרים ח"ב על אגדות הש"ס וכתב בשם ס' נזר הנצחון כי רחוק מן הדעת שהפרית עצמן אמרו שירה בפיהן ממש שא"כ הי' הנס זה גדול מכולם והי' ראוי שהכתוב יספר הנס הזה לומר ויפתח ה' את פי הפרות וישרנה כמו שהזכיר אצל פי האתון עיי"ש -- והמעיין היטב בב"ר פרשה נ"ד ימצא דס"ל להמדרש דהפרות עצמן אמרו שירה וכן איתא בזוה"ק פי' חיי שרה ע"ש, ועל קושייתו י"ל כמ"ש בס' שער בת רבים פ' שמות בשם ס' עין אלי' על קושי' האבן עזרא ז"ל למה לא נכתב בתורה הנס שנעשה ליוכבד שילדה בת ק"ל שנה וכתב הנ"ל דאחר שכבר נעשה נס כזה לשרה. אמנו ע"ה שילדה בזקנותה גם אם אירע לאחרים ג"כ לילד בזקנותם אינו פלא כ"כ ונחשב כטבע ע"ש, וא"כ ה"נ כיון שכבר נעשה נס כזה באתונו של בלעם גם אם אירע כן אח"כ להפרות לאמר שירה אינו פלא כ"כ ונחשב כטבע לכן לא סיפר הכתוב הנס הזה רק בפעם הראשון אצל פי האתון. כי אח"כ כבר יצא מגדר נס, דכל שהי' כבר פ"א בעולם שוב נקל שיהי' עוד פעם אחרת, וכן אמר מו"ח הגאון מהו' עמרם בלום זצ"ל, בהא דכתיב בפ' בא לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהי' כן. והקשה רש"י ז"ל הא בארבה שהיה בימי יואל נאמר כמוהו לא נהיה מן העולם, ולפי"ז ניחא דרק הארבה הראשון דמצרים שהי' כבד מאוד הי' נס חוץ לדרך הטבע, אבל הארבה שיהי' אחרי כן, לעולם לא יהי' נס חוץ לדרך הטבע כמו שהי' הארבה דמצרים בפעם הראשון, וז"ש הכתוב ואחריו לא יהי' כן שינוי ושידוד הטבע כמו שהי' אז. כי כיון שהי' כבר נס בפעם אחד, שוב אם יארע כן עוד הפעם אף שיהי' ארבה כבד וגדול ביותר, מ"מ לא יהי' נס חוץ לדרך הטבע כמו שהי' בפעם הראשון. דכל שהי' כבר פ"א בעולם שוב נקל שיהי' כן עוד הפעם ונחשב כבר כטבע, וא"ש ודו"ק:

ומה שירה אמרו כו' וריש לקיש אמר מזמורא יתמא מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו – מה שקראו מזמור יתמא עיין רש"י ותוס' – ובס' דברי שאול כתב:

דהנה יתום הוא בשביל שאין לו עוזר ותומך מכל צד, כי האב והאם הם עוזרים ותומכים והוא נשאר ריק מכל, והנה גם בנפלאות וניסי השי"ת הוא ג"כ כך, כי בזמן שישראל עושים רצונו של מקום הם מוסיפים כח בפמליא של מעלה כמ"ש תנו עוז לאלקים, וכבר אמר הקב"ה למשה היה לך לעזרני, נמצא דבזמן שעושים רש"מ הם עוזרים להשי"ת, אבל בזמן שאין עושים רצונו של מקום אז נשאר הקב"ה מבלי עזר ועושה למען שמו כמ"ש וארא כי אין איש ותושע לי ימיני וזרועי היא סמכתני, ולפ"ז גם שם בימי הפלשתים כשהי' הארון בשדה פלשתים לא היו ישראל כדאין לנס לולא כי ה' בעצמו עשה למען שמו, וז"ש ריש לקיש מליצה נפלאה "מזמורא יתמא" דהיינו כביכול כיתום שאין לו עוזר ותומך, וז"ש מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, דהיינו שעשה למען כבוד שמו והבן בדברים עכ"ל ודפח"ח ש"י:

כ"ה) תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו למשה כו' מיתבי ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו אבע"א שעות הוא דלא נפישין כולי האי ואבע"א אבני ברד לא הוו דכתיב ויהי בנוסם מפני ישראל וגו' וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו' – והנה כתיב ביהושע י' פסוק י"ד ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל – וכתב בס' שמן המור לרא"ב פלאהם ז"ל הכוונה שהנסים המצטרכים והם הכרחיים א"א להיות בלעדם, אינם חידוש כ"כ כי הוא ית' באהבתו ובחמלתו לישראל דרכו לעשותם בעבור ישראל עמו, אבל כשאינם הכרחיים וגם בלעדם ינצלו ישראל ואוביהם יכלו ויאבדו, ורק כדי לעשות רצון צדיק ישמע ה' ויעשה כרצונו הוא ענין פלא וחידוש לא נשמע כמוהו ולא נעשה עד היום הזה, כי הלא בלא זה השליך ה' עליהם אבנים גדולות מן השמים והיו כלים ואובדים ע"י אבני ברד א"כ לא הי' מן ההכרח להעמיד השמש ואעפי"כ עשה ה' רצון יהושע זה הוא פלא גדול, וזש"ה ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש, בלי שיהיה צורך והכרח בנס ההוא, כי הלא ה' נלחם לישראל גם בלא זה ע"י אבני ברד, רק הואיל ויצא מפי אותו זקן יהושע עשה ה' כרצונו. ענין פלא כזה לא היה לפניו ואחריו -- ועיין בש"ס ע"ז דף כ"ה ע"א דפריך מפסוק זה אהא דאמר התם דמשה העמיד החמה במלחמת סיחון, מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו, ומשני בתירוץ שני, התם אבני ברד לא הוו וכו' ע"ש, והוא הדבר אשר דברנו יען דבמשה לא הוו אבני ברד א"כ היה מן ההכרח להעמיד החמה ע"כ לא היה חידוש כ"כ, אבל כאן ביהושע דהוו אבני ברד ובלא זה היו כלים ואובדים כל אויביהם ע"י אבני הברד. א"כ לא היה הכרח להעמיד השמש ואעפי"כ שמע ה' בקול יהושע, ענין חידוש ופלא כזה לא היה לפניו ואחריו עכ"ל ודפח"ח ש"י:

[לעיל י"ט: מכריז ר' אלכסנדראי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כו' מי האיש החפץ חיים כו' במדרש רבה פרשת מצורע במעשה ברוכל אחד כו' מובא ענין זה בשינויים רבים המאמר שלפנינו, וטעם השינויים מבואר יפה בס' כלי יקר עה"ת פ' הנ"ל ע"ש וינעם לך. ובדרך אגב הנני לעוררך ע"ד פלא שראיתי בס' בנין אריאל עה"ת מהגאון ר' שאול אמסטרדם ז"ל בפ' תזריע שהביא המדרש רבה הנ"ל וכתב שהיה קשה לר' ינאי מ"ד מי האיש החפץ חיים, אטו גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי והול"ל מי החפץ חיים, והכי דייקו רז"ל בכמה דוכתי עכ"ל. ופלא שלא זכר דברי התוס' בגמרא דכאן דף י"ט ריש ע"א שכ' וז"ל. אשרי איש ולא אשרי אשה. אבל לעיל גבי אשרי האיש לא דייק הכי דאיש משמע למעוטי אשה והאיש משמע למעוטי איש אחר עכ"ל וצ"ע]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה