ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת עבודה זרה · יז.
דכל דפריש ממינות מיית כו' ממינות אין מעבירה לא כו' והתניא אמרו עליו על ר"א בן דרדיא שלא הניח זונה א' בעולם שלא בא עלי' כו' הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכי' עד שיצתה נשמתו יצתה ב"ק ואמרה ר"א בן דרדיא מזומן לחיי העוה"ב, והא הכא בעבירה הוה ומית, התם נמי כיון דאביק ביה טובא כמינות הוה דמיא, בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת -- כתב המהרש"א ז"ל בח"א הא דכל דפריש ממינות מיית רחמי שמיא הוא, אחר שחזר שפיר בלב שלם כדמסיק, ופן יחזור לסורו ח"ו אם לא ימות, כי קרוב לאדם למשוך אחר המינות ולחזור לסורו ח"ו, ומהאי טעמא מסיק נמי בעבירה באביק בה טובא כמינות דמיא, דקרוב לו ג"כ לחזור לסורו וק"ל עכ"ל -- וכתב ביערות דבש ח"ר סוף דרשה אי שלכך יש קונה עולמי בשעה אחת, כאשר הקב"ה רואה אם יחיה לא יעשה טוב, ויש קונה עולמו בכמה שנים כאשר רואה הקב"ה אם יתמיד לחיות יוסיף בתורה ובתשובה ויראה ומע"ט, ולכך בכה רבי כי ראה שאין לבטוח בעצמו שאם היום חוזר בתשובה יש לחוש למחר יחזור להוסיף לחטוא ולמרוד בה' ולכך צוח שלמה ויום המות טוב מיום הולדו, ופשיטא שיש לבכות כי מי יודע מה יולד יום ואדם בכל רגע בחזקת סכנה אולי יתגבר ח"ו יצרו עליו למרוד בה' וכו' עיי"ש ותמצא עוד דברים נעימים בביאור כל מאמר הגמ' דכאן הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, שמים וארץ חמה ולבנה ככבים ומזלות בקשו עלי רחמים, ומחמת האריכות אי אפשר לי להעתיק כל דבריו. (ועיין עוד בזה בחדושי גאונים שבגליון העין יעקב החדש בשם ספר עין אליהו ע"ש):
אמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותם אלא שקורין אותם רבי (היינו הב"ק שאמרה שם רבי אלעזר וכו') -- כלומר הרי קנה כל המדריגות בשעה אחת מה שקניתי אני בכמה שנים ולמה הוצרכתי אני לחיות כ"כ שנים לבוא אל השלימות הנרצה הלא אשרי מי שחתמו ימיו מהרה כמ"ש באגרת הרמב"ם ז"ל לבנו וכמבואר היטב בשו"ת חת"ס חיו"ד בהקדמה ע"ש וע"ז בכה רבי ודו"ק: