אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג מסכת עבודה זרה › י.

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת עבודה זרה · י.

ה.

קטיעא בר שלום מאי היא וכו' כד נקטי לי' ואזיל אמרה לי' ההוא מטרוניתא ווי לה לאילפא דאזלא בלא מכסא פרש"י אילפא:

ספינה, בלא מכסא:

כלומר אוי לך הואיל ועליהם אתה נהרג שלא מלתה את עצמך ותטול חלק עמהם, נפל על רישא דערלתיה וקטעה, אמר יהבית מכסאי חלפית ועברית -- בספר יראים לר"א ממיץ ז"ל הביא הא דאמרי בב"ר ומובא בפרש"י בחומש באברהם לא נאמר את בשר ערלתו א לפי שלא היה צריך אלא חיתוך בשר שכבר נתמעך ע"י תשמיש הוזקק לחתוך את הערלה ולפרוע את המילה לכך נאמר את בשר ערלתו, וכתב:

ומזה הטעם תירצנו הא דאמרי' בע"ז בפ"ק קטיעא בר שלום נפל על רישא דעורלתיה וקטעה אמר יהבית מיכסא חלפית ועברית, והקשינו מהא דתנן מל ולא פרע כאלו לא מל, והוא לא פרע, ותירוץ הדבר כיון שהיה גדול לא היה צריך לפרוע כדאשכחן באברהם אבינו עכ"ל -- ע"ש בסימן י"ט -- ועיין בסנהדרין דף ציד ע"א ויחד יתרו רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו פרש"י שמל בשרו ונתגייר וכתב המהרש"א ז"ל בח"א ואיכא למידק דהיאך לא הי' יתרו נימול כבר שהרי ממדין היה ומדין מבני קטורה הוו שחייבין במילה כו' וי"ל דלענין פריעת המילה קאמר הכא שהעביר חרב חדה על בשרו להעביר ציצין המעכבין הפריעה כו' ע"ש. וקשה הלא יתרו היה גדול ולא הי' צריך לפרוע וצ"ע לכאורה, אך י"ל דמהרש"א אזיל שם אליבא דרב ורב סובר ביבמות ע"א: דלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו וממילא דלית לי' כל הדרשה דב"ר הנ"ל. דאת בשר ערלתו אתא לרבות הפריעה ומה"ט לא נאמר באברהם את בשר ערלתו לפי שהי' גדול ול"ה צריך לפרוע, וא"כ לרב לשיטתו י"ל דגם גדול צריך לפרוע וא"ש מ"ש מהרש"א דיתרו פרע את עצמו, ועיין בתוס' יבמות ע"א: בד"ה לא ניתנה כו' שכתבו ומ"מ אברהם פרע מילתו וכו' ע"ש ודו"ק:

יצאת ב"ק ואמרה קטיעא בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים בס' דברי שאול (לקמן דף י"ז) הביא בשם הקדוש מהו' צבי הירש זצ"ל מזידיטשוב שאמר שרבי בכה שאם זה היה יכול לקנות עולמו בשעה אחת א"כ למה הוציא לבטלה כל ימיו ולא סגל מצות ומע"ט והיה יכול לקנות כמה וכמה עולמות בכל אותן השעות שהיה חי, כן היה בוכה ומקונן בענות נפשו שחשב שלריק יגע כל ימיו ודפח"ח (וכעין זה כתב בס' עיני יצחק הנדפס בגליון העין יעקב החדש וז"ל הנה מה שבכה רבי נראה שנצטער על שבזה היה מחייב אחרים כדאיתא יומא ל"ה הלל מחייב את העניים ויוסף מחייב את הרשעים והוא שמאחר שמצינו שיכול אדם לקנות וה"ב בשעה קלה כזאת, בזה יחייב את כל הרשעים על שמתיאשים מלשוב וחושבים שאין להם תקנה ח"ו, וגם יחייב את הצדיקים על שאינם מזדרזים יותר ויותר לקנות עוה"ב בכל שעה ובכל רגע כל ימי חייהם, כי היה להם ללמוד ק"ו ממנו עכ"ל ע"ש). ועוד כתב בס' דברי שאול בזה"ל ואני אמרתי בזה דהנה עינים הריאות כל ענין שאדם עושה ועוסק בו, אם לא יפסיק בינתים בענינים אחרים ויפן לבו רק לאותו ענין, בוודאי ייטב יותר מאשר יעיין בהרבה ימים בשעות מחולקות ויטריד נפשו בינתים בענינים אחרים, וכמו כן מי שקנה עולמו בשעות רבות אם שבודאי סיגל מצות ומע"ט רבים ברבות הימים, בכ"ז מי יודע אם היה זך ונקי בתכלית הזיקוק והצירוף ואם לא נטרד בינתים בשאר דברים, אבל מי שקנה עולמו בשעה אחת בלי ספק עשה פעולתו אז במעט הרגעים בתכלית השלימות ולא הטרידו שום ענין, וא"כ ע"ז בכה רבי שיש קונה עולמו בשעה אחת, וזה בודאי הוא בתכלית **(לעיל הבאתי בשם ס' בכור שור בגמ' דף ד' ע"ב שכ' בשם המדרש דאדה"ר אמר לבנו קין עשיתי תשובה ונתפשרתי יעו"ש, ופלא גדול בעיני דהא במדרש (ב"ר סוף פרשה כ"ב) איתא בזה"ל ויצא קין מלפני ה' יצא שמח פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי עיי"ש, הרי דקין אמר כן לאביו אדה"ר ואיך כתב הבכור שור דאדם אמר כן לבנו קין וצע"ג:)** הזיקוק והצירוף ותהי פעולתו שלימה, משא"כ זה שמשתדל כל הימים מי יודע אם כיוון בתכלית העבודה לשמו יתברך ולא נטרד באיזה דבר החוצץ ע"כ דפח"ח ש"י:

[ובס' אחד ראיתי ע"ד שאמרו בשבת דף קנ"ג מהספדו של אדם ניכר אם בן העוה"ב הוא אם לאו ופרש"י שאם כשר הי' הכל בוכין עליו ומורידין דמעות ומספרין שבחו ע"ש, וז"ש בכה רבי, דע"י שנתעורר רבי לבכות עליו, עי"כ אמר יש קונה עולמו בשעה אחת ודו"ק]:

כי שכיב אנטונינוס אמר רבי נתפרדה חבילה -- כתב בס' עיון יעקב:. מזה נתפשט המנהג כשמת א' מן החבורה מבקשין ממנו מחילה ואומרין שהחבורה בטלה. עכ"ל. ועיין בעץ יוסף שעל הע"י בד"ה נתפרדה כו' ואפשר שהוא ע"ד שנוהגים וכו' עיי"ש, ולא ראה שכבר קדמו בזה בעל עיון יעקב ז"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה