אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג מסכת עבודה זרה › יז.

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת עבודה זרה · יז.

יז.

דאמר רב הונא כל העוסק בתורה ואיני עוסק בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו אליה -- בעין יעקב הישן דפוס פיורדא מובא בשם המאור הגדול מהו' אביגדור זצלה"ה חתן הגאון בעהמ"ח קיקיון דיונה זצלה"ה וז"ל:

לפי פשוטו אינו מובן למה דומה לו אלוה. ויתורץ עפי"מ דאיתא בספר יצירה שהקשה בענין אותיות השם שהמה בהפך אתוון היו"ד קודם הה"א וכל דבר שהוא באור החוזר אינו בברכה ומתרץ שבאותיות של הא"לף בי"ת היו"ד באמת קודם אם תצרף האותיות א' ב' ג' ד' מספרם עשרה א"כ היו"ד קודם לה"א וידוע מ"ש חז"ל במס' שבת מה שדרשו על האותיות אלף בינה גמול דלים ה' ו' שמו של הקב"ה, א"כ נדרש האל"ף בית על לימוד התורה וג' ד' על גמ"ח, ובהתעסקו בשתים יחד אז ה' ו' שמו של הקב"ה, כי בלא זאת באם שלא תצטרף אלו שנים ויהיה ח"ו פירוד שמו כקושית בעל ספר יצירה שאותיות השם המה בהפך אתוון, וא"כ יתורץ שאמר כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוה כי אז מפריד השם משא"כ אם עוסק בשתיהם אז מחבר השם כראוי באור היושר וק"ל עכ"ל ודפח"ח.

ולפענ"ד יש לומר בפשיטות עפ"י מ"ש רש"י ז"ל בחומש (דברים י"א כ"ב) ללכת בכל דרכיו, הוא רחום ואתה תהא רחום הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים עכ"ל, והנה לעיל דף ג' ע"ב איתא דג' שעות ראשונות מן היום הקב"ה יושב ועוסק בתורה, הרי קמן דהקב"ה עוסק בתורה ובגמ"ח, וע"כ אמר ר"ה כל העוסק בתורה ואינו עוסק בגמ"ח דומה כמי שאין לו אלוה. דאם הי' לו אלוה היה לו ללמוד ממנו שיעסוק בתורה וגם בגמ"ח כמו שעושה הוא, אבל כיון שעוסק בתורה בלבד שפיר דומה כמי שאין לו אלוה ללמוד ממנו שיעסוק גם בגמ"ח וא"ש:

י"ח) ת"ר כשחלה ר' יוסי בן קסמא הלך ר"ח בן תרדיון אצלו לבקרו א"ל חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו כו' ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים כו' א"ל מן השמים ירחמו א"ל אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו כו' א"ל מה אני לעולם הבא, א"ל כלום בא מעשה לידך א"ל מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים, א"ל א"כ מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלו -- כתב בס' יערות דבש ח"ר סוף דרשה ז:

ויש להבין טענו בחטים והודה בשעורים, הוא הוכיח אותו על שמכניס עצמו לכלל סכנה עצומה כזו והוא השיבו מה אני לעוה"ב, גם וכי ר"י בן קסמא נביא שידע אם הוא בן עוה"ב, ועוד איך יוכל החי לידע הלא בקדושיו לא יאמין ואפי' על אבות עולם לא ייחד השי"ת שמו כ"ז חיותם ואיך שואל אם הוא בן עוה"ב, והתשובה שנתחלף מעות וכו' יותר תמוה דכי בשביל כך יזכה אדם לעוה"ב, הרבה מצות והרבה שמירות שייכים עוד טרם שיזכה גבר לנחול עוה"ב, ואילו ידעתי שבשביל כך לבד בטוח אני בעוה"ב אפי' כסות וגלימא דעל כתפאי הייתי מוכר -- אבל הענין כך, כי כבר כתב המהרש"א באמרו אני אומר לך דברים של טעם וכו' והיינו מפני דאין סומכים על הנס דמנכים לו מזכיותיו ע"ש אבל יש ב' מיני עבודת השם, אחד מחמת שכר עוה"ב ועונש גהינם, אבל המין השני שהוא העובד השלם הוא שאין עושה לשום דבר כי אם לעשות רצון קונו, עד שאמרו בשם חכם א' שאמר אפי' יודע אני שע"י עשיית מצות אני יורש ח"ו גיהנם וע"י עבירות גן עדן מ"מ אני מניח עבירות ועושה מצות היות כן קיום רצון השם, וא"כ אדם כזה יוכל לסמוך על הנס דמה איכפת ליה בניכוי זכיות כי הלא אין עובד בשביל שכר ג"ע עד שנאמר שיפחתו לו משכרו והלא כל מגמתו בשביל עשית רצון הבורא וא"כ אם יפחתו לו יפחתו, וזהו תשובת ר"ח בן תרדיון כששאלו אני אומר לך דברים של טעם וכו' והיינו כמ"ש מהרש"א דאין לסמוך על הנס דמנכין לו מזכיות, ע"ז השיב, מה אני לעולם הבא, רצה לומר מה אני מקפיד לעוה"ב וכי אני עובד ה' בשביל עוה"ב אם יפחת לי משכרי יפחת ואני עושה רצונו להקהיל קהלות וללמוד תורתו הקדושה ברבים בבטחון שיעמוד לימיני בנס ואם ינכה מזכיותי מה איכפת לי כנ"ל -- אמנם טעם אחר יש שלא להכניס עצמו בסכנה מפני חשש שאמרו חז"ל לעולם אל יכניס אדם עצמו לנסיון כי אילי יענו אותו הרשעים בעינוים קשים עד חלילה יעברוהו על דעתו וכאמרם אלמלא נגדוהו לחנני'. מישאל ועזרי' הוו פלחו לצלמא -- אך אם כבר עמד פעם א' בנסיון וניצול, בטוח הוא שיהיה ה' משמרו מכל רע ורגלי חסידיו ישמור כנודע ולכך שאלוהו כלום מעשה בא לידך ואם עמדת שם בנסיון בלי פתיות יצה"ר אז תשכיל ויפה עשית, אבל כל זמן שלא עמדת מימיך בנסיון לכבוש היצה"ר, א"א לך לעשות כן להביא עצמך לידי נסיון וסכנת נפשות דהיינו נשמתך ולא גופך וע"ז השיב ר"ח בן תרדיון אין לך נסיון גדול יותר מממון, כי כאן יש פיתוי והסתת יצה"ר למאוד מאוד, כאשר עינינו רואים שהרבה אנשים הסובלים יסורים ומכות בוז וחרפה ועומדים בקדוש השם, ובממון יצרם גובר בעוה"ר ובשביל דבר קל אין אלקים לנגד עיניו לגזול ולעשוק עמיתו, והיה אם יעשה לו חבירו נקל בעיניו לנקום נקמתו ממנו במסירה וחילול השם בעוה"ר אשר הוא מכת מורידים ולא מעלים, כללו של דבר אם אתה רואה אדם עומד בנסיון ממון הרי הוא מובטח שיעמוד בנסיון גופו לקדוש השם, כי בעוה"ר אין לך דבר שידו וכוחו של יצה"ר תקיפה מממון. ואם אין לו כח לפתות איש בממון אז ברור שיוכל לו בכל ענינים וכו' ולכך אמר לו ר"ח בן תרדיון הרי עמדתי בנסיון אפי' בממון וכבשתי יצרי שנתערב לי ממון חולין בצדקה ונתתי הכל לעניים, וא"כ אין ספק שיהיה ה' אתי לכבוש יצה"ר ולקדש שמו ית' ברבים. וע"ז אמר לו מחלקך יהא חלקי דוודאי יתקדש שיש על ידך בכל אופן וכמו שהיה באמת זכאה חולקיה קמי דמלכא קדישא עכ"ל ודפח"ח ש"י:

אימא אלהא דמאיר ענני ומיתצלת – הקשה המהרש"א ז"ל היאך ייחד ר"מ שמו של הקב"ה על עצמו בחייו שהרי אמרו אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם שנאמר אלקי אברהם ופחד יצחק וגו' – ומצאתי בהגהות הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל שכתב בגמרא דכאן ע"ב יומא חד חזיוה רהטי אבתריה רהט מקמייהו ועאל לבי זונות:

"והא דלא אמר איהו נמי אלהא דמאיר ענני לאצולי נפשיה, י"ל דלא שרי אלא מדוחק להצלת נפשו בדלא אפשר בלאו הכי, ומשום דאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם. ומשו"ה נמי לא שרי לשומר לאצולי נפשיה בכה"ג אלא לכי שלמי דינרי, משא"כ לר"מ גופיה לא שפיר דמי לייחד שמו של הקב"ה על עצמו להצלת גופו, וגם דהוה אפשר ליה לאתצולי בגוונא אחרינא דה"ל משתמש "בתגא" עכ"ל הטהור:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה