אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג מסכת עבודה זרה › ה.

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת עבודה זרה · ה.

ג.

למימרא דאי לא חטאו לא הוו מייתי והכתיב פרשת יבמות ופרשת נחלות -- בס' אהבת יהונתן בהפטירה ליום ב' דשבועות פי' בזה המדרש אלוק' מתימן יבא מעשו שאמר לו הקב"ה שיקבל התורה אמר מה כתיב ביה לא תרצח איה ברכתו של אבא על חרבך תחיה. והקושיא מפורסמת הא בן נח מצווה ג"כ על רציחה, וגם צריך להבין מ"ש איה ברכתו של אבא דוודאי לא ברכו יצחק לשפוך דם ולהרוג נקי חנם זולתו אם יבא במלחמה על חרבך תחיה, אכן י"ל דהנה איתא בגמ' אלו לא חטאו לא הוו מייתי ופריך הכתיב פ' יבמות ופ' נחלות, ולכאורה לא מקשה הגמ' מידי די"ל פרשת נחלות כתיב אם ירצח איש את רעהו דהיינו במזיד וכן פ' יבמות, וצ"ל דאלו לא חטאו לא הוו מייתי כלל אפי' ע"י רציחה, ולפ"ז מתורץ דוודאי על רציחה שהוא מז' מצות ב"נ י"ל כנ"ל ע"י מלחמה, אבל במתן תורה אלו לא חטאו לא הוו מייתי כלל אפי' ע"י מלחמה א"כ שפיר אמר איה ברכתו של אבא דבטל לגמרי ודפח"ח:

ת"ר אם בחקותי תלכו אין אם אלא לשון תחנונים וכן הוא אומר לו עמי שומע לי וגו' - הנה לפי"ז יובן היטב מ"ש מרע"ה (שמות ל"ב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת ופירש"י ועתה אם תשא חטאתם הרי טוב וכו' וזה מקרא קצר אמנם לפי הברייתא דכאן. אין אם אלא לשון תחנונים יפורש בפשיטות ועתה "אם" כלומר ועתה אני מתחנן אליך ואומר תשא חטאתם, כענין אמרו אליו כל תשא עון -- ואם אין אתה נושא חטאתם מחיני נא וגו' ולא צריך לומר דזה מקרא קצר כפירש"י ז"ל כנלע"ד:

בתוס' ד"ה וצריכא. פי' לכתוב חטאם וקבלת תשובתם עכ"ל -- ביאור דבריהם עיין במהר"ם לובלין ז"ל. וכדבריו כתב גם מהר"ש אלגאזי ז"ל בספרו זהב שיבה לכאן עיי"ש:

העתק מס' בכור שור להגאון בעל תב"ש זצ"ל וז"ל:

דף ד' ע"ב גמרא לא היה דוד ראוי לאותו מעשה כו' איכא למידק ממ"ש בעירובין דף י"ח אדם הראשון חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה עליו מיתה וישב בתענית כו', אלמא דעשה תשובה, ומיהו בהא י"ל דלא נתקבלה תשובתו, אבל ממ"ש במדרש דאמר לקין בנו עשיתי תשובה ונתפשרתי, קשה דלמה לי תשובת דוד נילף מאדם, ואת"ל כמ"ש בגמ' דר"ה דף ל"ב כיון דרבים אתו מיני' כרבים דמי א"כ למה לי תשובת ישראל -- ויש לומר דאדרבה כיון דאיכא למימר דהו"ל רבים א"א למילף מיני' כלל דזיל הכא קמדחי לי' וכו' ואם יחטא יחיד לא ילמוד מאדם דדלמא כרבים דמי, ואם רבים יחטאו לא ילמדו מאדם דדלמא יחיד מקרי ולהכי צריכי תרווייהו -- ועי"ל דמאדם ליכא למילף דהו"ל מעלת יחיד ורבים דלענין מפרסם חטאי' הו"ל יחיד דלא מפורסם, ולענין נפיש רחמייהו הו"ל רבים דנפיש רחמי כיון דרבים קאתי מיני' והיותר נ"ל דלק"מ דהא אמרינן לקמן שהראה הקב"ה לאדם דור דור ודושיו כו' ומשמע דהראה לו כל מעשיה כמ"ש ששמח בתורתו של ר' עקיבא כו' ומעשה זה היה קודם החטא כמ"ש מהרש"א ז"ל שם, וא"כ מה ששב אדם בתשובה היה מפני שלמד מדוד וישראל שבאו אחריו ואלמלא לא שבו הם גם הוא לא היה שב וק"ל עכ"ל ודפח"ח -- ולפימ"ש לעיל בשם ס' קשת יהונתן דף ו' דהקשו המפרשי' מה צורך להורות תשובה הלא מקרא מלא כתיב ושבת עד ה' וגו' ותירצו דהו"א בעון קל ולא בעון חמור כע"ז ושפ"ד וגילוי עריות ולכך קמ"ל ע"ש, א"כ חטא אדה"ר באכילת עץ הדעת לא היה עון חמור כזה וא"כ ליכא למילף משם דאפי' בע"ז וגילוי עריות מועיל תשובה ולכך שפיר אצטריך תשובת דוד וישראל דאפי' בעבירות חמורו כאלו מועיל תשובה בין ליחיד בין לציבור ואיש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה