אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת נדה · יג:

ט.

אשי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף – כתבו התוס' והא דאמרינן אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלין. יש לומר דהרבה היו יולדות בכרס אחד עכ"ל. ובהגהות הגאון ר' צבי חיות ז"ל כתב, אולם לא יתיישב עדיין מ"ש באגדת חלק דשאל ריב"ל לאליהו אימת יבא משיח והשיב היום אם בקולו תשמעו, והרי כיון דלא ילדו עד כה הרבה בכרס אחד, שוב עדיין לא כלו הנשמות שבגוף, ואיך אפשר שיבא משיח היום עכ"ל ובחידושי חת"ס ז"ל לכאן הביא ד' התוספת דהרבה היו יולדות בכרס אחד, וכתב מהרש"א בחידושי אגדה היינו שתלד בן אחד ששקול כס' רבוא ע"ש, ובאמת דבריו צע"ג בפ"ק דע"ז קאמר ר"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הם לא חטאו לא באנו לעולם ע"ש ופריך הא אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, והשתא מאי פריך הא אפשר שיכלו הנשמות ע"י שיהיו שקולים כס' רבוא, אע"כ דזו ליתא, ומה שהקשה על תוס' איך שייך לומר מיד נגאלים, י"ל דאמרינן במס' שבת עתידה אשה שתלד בכל יום וא"כ אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות היתה כל אשה יולדת מיד ביומו הרבה בכרס אחד ומיד נגאלין עכ"ל הטהור -- ועפ"י דבריו הקדושים מיושב ג"כ קושי' הגאון ר' צבי חיות הנ"ל מהא דהשיב אלי' היום אם בקולו תשמעו וא"ש.

ובגוף קושי' התוספת כבר כתבתי במק"א שנלע"ד ליישב עפ"י מ"ש בכרתי ופלתי יו"ד סימן ק"י בסוף הקונטרס בית הספק וז"ל. הא דכתב הרמב"ם סוף הלכות מלכים דאין הדבר מוחלט שיבא אלי' קודם משיח אף דבגמרא אמרו כן וכו' אבל ידוע מ"ש חז"ל בעתה אחישנה לא זכו בעתה זכו אחישנה, וס"ל להרמב"ם ודאי סדר ותנאי ביאת משיח הוא שאלי' בא לבשר ביאתו רק ה"מ אם נעשה בעתה אבל אם זכו שימהר ויחיש הגאולה מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות לשנות הסדר, ואהבה של הקב"ה כי זכו ישראל משנה השורה, והן הן דברי הרמב"ם כי ודאי ראוי שאלי' יבא קודם לבשר אבל אין מוחלט כי אולי ירחם ה' להערות על ישראל רוח קדשו לעבדו בכל לבב ואז יחיש הפדות והגאולה למהר ביאת בן דוד מבלי בשורת אלי' ז"ל עכ"ל הזהב, ולפי"ז י"ל דגם הא דאמרו אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף היינו שכן סדר וביאת משיח דוקא באופן הזה, ומיהו ה"מ כשהגאולה בעתה, אבל אם זכו שאז הגאולה בבחי' אחישנה אז לאהבת ישראל הקב"ה מדלג על ההרים לשנות הסדר, ולכך שפיר אמרו חז"ל אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלין, כי אז היתה הגאולה בבחי' אחישנה וא"צ לתנאי שיכלו כל הנשמות שבגוף ומיושב שפיר קושי' התוס'.

זולת זה איני רוצה להאריך רק אכתוב בקיצור דלפע"ד לא קשה מה שהקשה החת"ס הנ"ל על המהרש"א בח"א לכאי, דכוונת הגמ' בע"ז דף ה' ע"א דפריך על ר"ל מהא דא"ר אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. לא היה להקשות על ר"ל מביאת בן דוד, רק כיון דמר' אסי מוכח דיש אוצר ששמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות שעתידין ליולד ונותנן לשם כפרש"י ז"ל שם, וא"כ אותן הנשמות מוכרחין ליולד ולצאת משם ואיך אמר ר"ל דאי לא חטאו לא הוו מילדו, ולפי"ז אין כאן שום קושיא משם על המהרש"א כאן, וגם במ"ש החת"ס ז"ל דמה שהקשה מהרש"א על התוס' דאין שייך לומר מיד נגאלים י"ל דאמרינן במס' שבת עתידה אשה שתלד בכל יום וא"כ אלמלא שמרו ב' שבתות היתה אשה יולדת מיד ביימו הרבה בכרס אחד ומיד נגאלין עכ"ל (וכבר הבאתי דבריו לעיל), איכא למשדי בי' נרגא דהא כתבר התוס' בע"ז דף ה' ע"א בד"ה אין בן דוד וכו' והא דאמר עתידה אשה שתלד בכל יום לימות המשיח שמא י"ל גוף חדש ונשמות חדשות יהיו עכ"ל, א"כ אין מיושב בדבר חת"ס קושית המהרשיא כלל דהוא הקשה איך שייך לומר מיד נגאלין כיון דעדיין לא כלו כל הנשמות שבגוף הישן ואיך מתרץ החת"ס עפ"י דעתידה אשה שתלד בכל יום דזה יהיה גוף חדש ונשמות חדשות וצע"ג:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה