ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת מעילה · לב.
עשרה דברים שאל אלכסנדר מוקדון את זקני הנגב וכו' – אמר להם שמים נבראו תחלה או הארץ אמרו לו שמים נבראו תחלה שנא' בראשית ברא אלקים את השמים וכו' – הקשה הגאון מו"ה ישעיה פיק זצ"ל הא זה הוי פלוגתא דב"ש וב"ה בחגיגה י"ב ע"א דב"ש אומרים שמים נבראו תחלה ואח"כ ארץ, ובה"א ארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים א"כ קשה למה אמרו זקני הנגב כב"ש ולא כב"ה ונלע"ד ליישב עפ"י מ"ש בספר עיון יעקב בחגיגה שם, דב"ש אזיל לשיטתו דסבר נוח לאדם שלא נברא לכך איחר הקב"ה בבריאת הארץ כי אקדומי פורענות לא מקדמינן, משא"כ ב"ה לשיטתם דס"ל נוח לאדם שנברא לכך ס"ל דצרכי בני אדם נבראו תחלה וק,ל עכ,ל --- ולפ"ז צ"ל דאחר שנמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא וחזרו ב"ה והסכימו בזה ב"ש ה"נ חזרו ב"ה והסכימו לדברי ב"ש דשמים תחלה ואח"כ ארץ – ואם כן מיושב שפיר קושי' הגאון הנ"ל ושפיר השיבו זקני הנגב דשמים נבראו תחלה דהא אחר שנמנו וגמרו נוח לאדם שלא נברא, גם כ"ה הודו לב"ש דשמים נבראו תחלה וא"ש נכון בעזהי"ת
אמר להם אי דין מתקרי חכים, א"ל איזהו חכם הרואה את הנולד – הנה עפי"ז מובן מ"ש חז"ל על משה, חכם לב יקח מצות שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב והוא עסק בעצמות יוסף, והקשה בס' תנובת יהודא בשלמא אהבה ויראה וחסידות יש בזה אבל מה חכמת לב יש בזה שלא עסק בכסף וזהב, אמנם להנ"ל א"ש דהא איזהו חכם הרואה את הנולד ופרש"י המבין מלבו מה שעתיד להיות, והנה אמרו חז"ל בפ"ו מאבות שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב וכו' אלא תורה ומצות ומעש"ט בלבד, ולפיכך מרע"ה שהי' חכם וראה את הנולד מה שעתיד להיות דאדם יסודו מעפר וסופו לעפר, לכך לא הי' עסוק בכסף וזהב שמועיל בזמן ההוה, אלא במצות שמועילים בזמן העתיד, ולכך שפיר אמרו חז"ל על משה "חכם לב" יקח מצות ולא כסף וזהב וא"ש.
ובספר כתנות אור עה"ת מהגאון בעל פנים מאירות ז"ל פ' תרומה כתב דהנה הקשה מהרש"א דהא בפרקי אבות אמרו איזהו חכם הלומד מכל אדם ואיך אמרו הם איזהו חכם הרואה את הנולד, אמנם י"ל דהא אלכסנדר היה חכם בכל החכמות שלמד מרבו ארוסטוטלוס כמ"ש מהרש"א בח"א והנה יש שבע חכמות אמנם בכל החכמות אינו יודע עתידות אבל בחכמת התכונה יכול לידע המאורעות שיארע בשנה זו, כגון גשומה או שחונה וליקוי חמה ולבנה כמ"ש כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים (ועיין בשבת דף ע"ה ע"א בפי' רש"י לעיני העמים כו' שחכמה ניכרת היא שמראה להם סימן לדבריו שאומר שנה זו גשומה או שחונה והוא כן שכל העתים לפי מהלך החמה) ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, וזה ששאל אלכסנדר אי דין מתקרי חכם ר"ל בשבע חכמות מי חכם יותר ואיזה חכמה היא משובחת יותר, והשיבו לו הרואה את הנולד ר"ל חכמי תוכנים שע"י חכמתם רואים את הנולד מה שיהיה בעולם, וזה חכמה גדולה יותר מכל החכמות עכ"ל הטהור:
אמר להם בימא יאי למידר או ביבשתא, אמרו לו ביבשתא דהא כל נחותי ימא לא מייתבא דעתייהו עד דסליקו ליבשתא – פי' מו"ח הגאון הקדוש מ' עמרם בלום בעהמ"ח שו"ת בית שערים זצ"ל עפ"י מחז"ל (יבמות צ"ו ע"ב) אר"י אמר רב מ"ד אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לו לאדם לדור בשני עולמים, אלא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה פי בעוה"ז דאמר רשב"י כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר. והנה איתא במדרש רבה קהלת בפסוק מעוות לא יוכל לתקן, דעוה"ז דומה ליבשה והעוה"ב דומה לים, אם אין אדם מתקן נו ביבשה מה יאכל בים, והנה אמרו ז"ל במס' אבות יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, ועל כן צריך האדם להשתדל לזכות את הרבים למען יוכל לפעול מעש"ט גם אחרי מותו ע"י תלמידיו וחי יחיה בשני עולמים. וז"ש בימא יאי למידר בעוה"ב הדומה לים, או ביבשתא יאי למידר בעוה"ז הדומה ליבשה אמרו לו ביבשתא דהא כל נחותי ימא, כל הצדיקים הזוכים לעוה"ב לא מייתבא דעתייהו עד דסליקו ליבשתא, אין להם קורת ריח בעוה"ב עד שידעו שהם חיים וקיימים גם בעניה בעוה"ז וכמו שביקש דוד אגורה באהלך עולמים ודפח"ח: